הפלג הירושלמי מאיים לשתק מחר את גוש דן עקב מעצר עריקים

הפלג הירושלמי הכריז היום (רביעי) על גל מחאות ענק שיתקיים מחר (חמישי) בגוש דן ובאזור המרכז, בעקבות מעצרם של 19 תלמידי ישיבות עריקים שהועברו לכלא הצבאי. ה"וועדה להצלת עולם התורה" פרסמה הודעת פינוי חריפה, שגורמים שונים השוו אותה בסגנונה להודעות צה"ל מלבנון, ובה נדרשו מפגינים לצאת לחסום מוקדים תחבורתיים אסטרטגיים ברחבי המרכז בשעות אחר הצהריים.

הגורם המיידי להחרפה הוא השלמת העברתם של 17 תלמידי ישיבות לכלא הצבאי, לאחר שנעצרו בעקבות הפריצה לחצר ביתו של המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, ביישוב אלון שבות. בהודעה שפורסמה סמוך לחצות נכתב כי "המשטרה חצתה קו אדום נוסף והכריזה בפועל על עליית מדרגה חמורה ברדיפה האובססיבית שמנהלות רשויות המדינה נגד לומדי התורה". ההפגנות יתקיימו במקביל בארבעה מוקדים: בבית שמש וליד כלא ניצן ברמלה, בירושלים במגרש הרוסים, ליד כלא הדרים בכביש 4 בין רעננה לנתניה, ובבני ברק באזור אבו כביר. באופן חריג הצטרפה למחאה גם העדה החרדית, שחברי הבד"ץ שלה הורו "לצאת במחאות במלחמת חרמה במסירות נפש בשערי בתי הכלא", ובעקבות כך נסגרו כלל הכוללים של העדה.

צילום: AI

הגורם שהצית את הפרשה הוא גזר הדין שניפק היום בית הדין הצבאי נגד הבחור מיכאל פטרוף, תלמיד ישיבת מעלות התורה ובנו של ראש הישיבה הרב יוסף פטרוף, שנעצר בכביש 6 כשניסה לעצור טרמפ. בית הדין גזר עליו 40 ימי מאסר בפועל, עונש חמור במיוחד בשל כך שהבחור נמנע מהתייצבות במשך חמש שנים. עו"ד מנחם שטאובר ייצג אותו בהליך. מהפלג הירושלמי הגיבו כי "הבחור נעצר בעוון לימוד תורה".

זה לא מקרה בודד. אתמול נעצרו שני תלמידי ישיבת בית מאיר בבני ברק ואברך נוסף במחסום משטרתי בכניסה לאילת, שלושתם עריקים או דרושים לחקירה על רקע אי התייצבות ממושכת. בשבוע שעבר הובילו הפגנות דומות לחסימות כבישים ולעצירת תנועת רכבות במרכז, לצד עימותים אלימים בין מפגינים לשוטרים.

בהודעה החריפה שפרסמה הוועדה נמסר כי ההחלטה על ההחרפה התקבלה בהוראת הגר"ע אויערבאך וראשי הישיבות. "נעמוד בכל תוקף וכחומה בצורה נגד מסע הציד המביש של עולם התורה", נכתב בהודעה. "הניסיון הדיקטטורי של השלטונות לשבור את רוח המפגינים, תוך שימוש במעצרים פיקטיביים, רימוני הלם, אלות, ברכיות ואלימות קשה, וכעת אף בהפעלת השב"כ, לא ירתיע אותנו מן המאבק נגד רדיפת לומדי התורה בארץ ישראל". ההודעה נסגרת עם מסר ישיר: "עם ישראל שרד אלפי שנים מול גדולים ומאיימים מכם. גם במערכה הזאת נשרוד".

המארגנים הפיצו "מפת חסימות כללית" לקראת המחאה, ובמשטרה נערכים לקראת שיבושי תנועה נרחבים. בעבר הבהירה המשטרה כי לא תאפשר חסימות ממושכות של כבישים ופגיעה בסדר הציבורי, ובשבועות האחרונים נרשמו כמה עימותים בין מפגיני הפלג לכוחות המשטרה בירושלים ובכבישים מרכזיים. חשש נוסף שעולה מהכרזות הפנימיות של הפלג הוא הנחיות למפגינים להימנע מירידה למסילות הרכבת.

במקביל לגל המחאות, כינסה היום ועדת הביטחון הלאומי של הכנסת, בראשות ח"כ אלון שוסטר, דיון חריף בנושא אחר לגמרי - הנשק הבלתי חוקי ותופעת הפרוטקשן בנגב - ואולם הנתונים שנחשפו בו אינם פחות מטרידים. על פי הנתונים שהוצגו, 75% מהקבלנים הנפגעים מדמי חסות אינם מגישים תלונה, ו-82% מהתיקים שנפתחים בתחום נסגרים מבלי שהובאו לידי תוצאה.

ח"כ שוסטר אמר כי מדובר בכשל מערכתי של ממש: "חסר גורם ממשלתי מתכלל. מדובר בפושעים נגד אזרחים נורמטיביים, והטרור הפלילי פוגע באמון הציבור במדינה". ח"כ סימון דוידסון הוסיף ותיאר את המציאות בשטח: "אם אתה קבלן, אתה כבר יודע בתזרים שלך שאתה משלם פרוטקשן כי אין לך ברירה". נציג מבקר המדינה חזר על הנתונים המדאיגים וקבע כי הם "ממחישים את עומק הבעיה".

לצד זאת, הוצגו בדיון גם מגמות חיוביות באכיפה: מספר המעצרים בגין עבירות נשק במחוז הדרום עלה ב-88% בין 2021 ל-2025, מספר התפיסות של כלי נשק בלתי חוקיים זינק ב-193% באותה תקופה, ומספר כתבי האישום שהוגשו גדל ב-83%. אך גורמי האכיפה הודו כי הקשיים המרכזיים הם גיוס ראיות ושיתוף פעולה מצד עדים ונפגעים. בסיכום הדיון קרא שוסטר למשרד ראש הממשלה לתכלל את המאבק בתופעה.

שני המישורים, מחאות הפלג הירושלמי ומשבר הפרוטקשן בנגב, צפויים להמשיך לתפוס מקום מרכזי בשיח הציבורי בימים הקרובים. בפלג הירושלמי הבהירו שאין בכוונתם לעצור: אם יצאו מחר הפגנות ענק כמתוכנן ויתרחשו עימותים נוספים, סביר להניח שתכלול הוועדה דיון דחוף נוסף, ואילו משרד ראש הממשלה יידרש להגיש תוכנית מעשית למאבק בפשיעה בנגב עם לוחות זמנים ברורים.