טראמפ מאיים: "נתקוף בקרוב את מתקן הגרעין הממוגן ביותר באיראן"

דונלד טראמפ הכריז בלילה האחרון כי ארצות הברית עומדת לתקוף את איראן "בעוצמה רבה", ובאותה נשימה מסר בדיוק איפה - ולמה. "אנחנו הולכים לחסל את הר המכוש", אמר הנשיא, "תגידו לאיראנים להיות מוכנים. תודיעו להם שאנחנו באים. אין שום דבר שהם יכולים לעשות בנידון." הכרזה שמעלה שאלה אחת פשוטה: למה להגיד לאויב לאן אתה בא?

צילום: נוצר באמצעות AI

הר המכוש הוא אתר גרעיני תת-קרקעי הממוקם בסמוך למתקן העשרת האורניום המוכר בנתנז שבאיראן. המתקן לא נבנה כדי שיימצא - הוא נחצב בעומק של כ-100 מטרים בתוך שכבת סלע גרניט מוצק, ונועד לאפשר פעילות גרעינית אפילו בזמן תקיפה אווירית. בשל מבנהו, הוא נחשב לאחד האתרים הממוגנים ביותר שבידי טהרן.

שמו הרשמי של המתקן בפרסית הוא "קוּ-אה קולאנג גאז לה", ובערבית "ג'בל אל-פאס". הוא ממוקם כקילומטר וחצי דרומית למתקן ההעשרה בנתנז שבמחוז איספהאן, במרכז איראן, כ-230 קילומטר מהבירה טהראן. המתחם כולו משתרע על פני שטח של כשלושה קילומטרים רבועים לפי הערכות שונות, שטח המספיק להכיל מתקן מלא להעשרת אורניום. איראן בנתה סביבו גדר ביטחון היקפית בת כמה קילומטרים המחוברת לגדר מתחם נתנז, ושני צירי גישה סלולים עולים במעלה ההר אל אזור שתי כניסות למנהרות. המתקן מעולם לא הותקף, לא במלחמת 12 הימים ולא בשום סבב קודם, ופקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית מעולם לא הורשו להיכנס לתוכו.

הבעיה הטכנית אינה קטנה. מומחים מעריכים כי אפילו פצצות חודרות הבונקרים המתקדמות ביותר שבידי ארצות הברית אינן מסוגלות להגיע לעומק שבו נמצא המתקן. כלומר, טראמפ מכריז על מתיחת גבולות אדירה - כשהיעד שבחר הוא, לפי הערכות המומחים, קשה אולי יותר מכל דבר שארצות הברית תקפה עד היום.

לשם השוואה, מתקן פורדו, שנחשב עד כה למבוצר ביותר בתוכנית הגרעין האיראנית ותוקף בפצצות חודרות בונקרים מסוג GBU-57 במהלך מלחמת 12 הימים ביוני 2025, ממוקם בעומק של 80 עד 90 מטרים בלבד - כלומר, הר המכוש עמוק ממנו וסביר שחסין יותר. יכולת החדירה המוצהרת של ה-GBU-57 מגיעה לכ-60 מטרים בלבד. ההיסטוריה של הבנייה חושפת את ההיגיון של המשטר: לאחר שפעולת חבלה שיוחסה לישראל פגעה קשה במפעל הצנטריפוגות בנתנז ב-2 ביולי 2020, הודיע ראש הארגון האיראני לאנרגיה אטומית כי הוחלט להקים אולם חדש "בלב ההר".

מיהו בדיוק הר המכוש? לפי ההערכות, מדובר באתר הגרעיני השלישי שאיראן דיווחה עליו לסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לפני שהחלו התקיפות האמריקאיות. מומחים מעריכים כי חלק ממלאי האורניום המועשר ברמה גבוהה של איראן עשוי כבר להימצא בתוכו. יתרה מכך, גודלו ועומקו של המתחם מעידים שיכולת העשרת האורניום שלו עשויה להיות גדולה ואף עולה על זו של מתקן פורדו, שנפגע בגל התקיפות הקודם.

צילומי לוויין שניתח המכון האמריקאי למדע וביטחון בינלאומי (ISIS) בסוף יוני 2026 חשפו תנועה אינטנסיבית של משאיות וכלי רכב בצירים המובילים אל כניסות המנהרות המערביות, מה שמעיד לפי המכון שהעבודות בתוך מתחם המנהרות נמשכות. הכניסות המזרחיות נחסמו חלקית באדמה. המכון קבע כי פעילות זו מהווה הפרה של מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן, האוסר על בנייה או שיקום אתרי גרעין - ואולם בריאיון אמר טראמפ ש"אנחנו לא רואים שם שום פעילות", טענה שסותרת ישירות את ממצאי המכון.

טראמפ לא הסתפק בהצהרה כללית. בריאיון הוא פירט: "נפגע בהר המכוש די בקרוב. יש לנו עיניים על האתר כל הזמן. זו מטרה אפשרית טובה." ואז - כאילו כדי לוודא שלא נשאר ספק - הוסיף את הניסוח החד: "תגידו לאיראנים להיות מוכנים."

כאן בדיוק מתחילה השאלה האמיתית. בכל דוקטרינה צבאית בסיסית, מרגע שאתה מודיע לאויב לאן אתה בא, הוא מפנה, מחזק, ומסתיר. ואם המתקן כבר קשה לפגיעה מלכתחילה - מה בדיוק מושג מהכרזה פומבית ורועשת שעות לפני התקיפה? ייתכן שמדובר בלחץ פסיכולוגי מחושב, ניסיון לגרום לאיראן לבלבל תגובות. ייתכן שמדובר בתקשורת ישירה שמיועדת לאפשר לאיראנים לפנות אנשים - ולא לרצות להרגם. וייתכן שמדובר פשוט בטראמפ, שמעולם לא הפריד בין כוח ואמירת כוח.

הדיווחים מצביעים על כך שהאיומים של הלילה מצטרפים לשורת התבטאויות לוחמניות שהשמיע הנשיא בימים האחרונים נגד טהרן. ההסלמה המילולית מגיעה בשלב שבו ארצות הברית כבר ביצעה תקיפות במתקנים גרעיניים אחרים של איראן - ועכשיו, לפחות על פי ההצהרות, מכוונת לעומק הקשה ביותר לפגיעה.

אם טראמפ מתכוון לתקוף, ואם מתקן הגרניט מחזיק בחלק ממלאי האורניום המועשר כפי שמעריכים המומחים, הרי שהלילות הקרובים במפרץ הפרסי עשויים לסמן מהלך שיגדיר מחדש את מה שניתן ולא ניתן לתקוף - ואת שאלת הרף הצבאי-טכנולוגי שארצות הברית מוכנה לחצות.

נכון לשעות הלילה, לא אושר שום מהלך צבאי, ואיראן לא פרסמה תגובה רשמית לדברי טראמפ. אם תקיפה אכן תתבצע בשעות הקרובות, היא תהיה הבחינה האמיתית הראשונה לשאלה שמומחים כבר מציגים: האם יש בכלל נשק שמסוגל לחדור לעומק שבו איראן קברה את סודותיה.