רשות העתיקות חושפת: תבנית חרס ליצירת צלמיות מימי בית ראשון

תגלית ארכיאולוגית דרמטית ומסעירה, המטלטלת את עולם המחקר ההיסטורי של ירושלים, נחשפת כעת לראשונה. בחפירות מורכבות של רשות העתיקות במתחם הקישלה, השוכן בשטח מוזיאון מגדל דוד, נמצאה תבנית חרס נדירה ביותר ליציקת פני צלמית אישה, המתוארכת לימי בית המקדש הראשון. הממצא יוצא הדופן, הראשון והיחיד מסוגו שהתגלה אי פעם בירושלים, מספק הוכחה מדעית חותכת ומפתיעה: צלמיות הפולחן המסתוריות של ממלכת יהודה יוצרו ממש בתוך הבירה, ולא יובאו אליה מבחוץ.

החשיפה המרעישה התרחשה במהלך עבודות תשתית נרחבות להקמת האגף החדש על שם שוליך לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות במוזיאון מגדל דוד. החפירה בקישלה, שמנוהלת כבר מספר שנים, נחשבת לאחת החשובות והרגישות ביותר בירושלים. האתר מציג ברצף היסטורי נדיר את תולדותיה של העיר, החל מימי מלכי יהודה הגדולים ועד לימי המנדט הבריטי. דווקא שם, בתוך מילויים והצטברויות עפר עתיקות מימי הבית הראשון, זיהו הארכיאולוגים את פריט החרס הקטן ששינה את התמונה כולה.

מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, ד"ר עמית ראם וד"ר אילה זילברשטיין, גילו את התבנית הנדירה במהלך פעולות סינון קפדניות של האדמה שהוצאה מהאתר. הממצא הועבר מיד לטיפול מיוחד של תמר גונן, מומחית לשימור ושחזור ממצא חרס ברשות העתיקות. היא ניקתה את האדמה שהצטברה על התבנית במשך אלפי שנים וחשפה את תווי הפנים העדינים שהוטבעו בה במאות ה-8 עד ה-6 לפני הספירה. בהמשך, מומחה השימור סלבה קלינדוחוב יצק חומר מיוחד לתוך התבנית, ושחזר בצורה מושלמת את פני האישה, עם תסרוקת תלתלים מפורטת ומדויקת.

התגלית הזו מציתה מחדש את הוויכוח ההיסטורי והדתי על הנעשה בתוך בתיה של ירושלים בתקופת המקרא. במחקר הארכיאולוגי מוכרות אלפי צלמיות חרס שנמצאו כמעט בכל בית, רחוב או קבר ביהודה, אולם עד כה מעולם לא נמצאה התבנית ששימשה לייצורן בעיר עצמה. ד"ר עמית ראם מסביר כי הממצא הנוכחי מהווה עדות ישירה וראשונה לכך שייצור הפסלונים התבצע בירושלים. הצלמיות הללו, שגובהן נע בין 10 ל-20 סנטימטרים, נמצאות כמעט תמיד כשהן שבורות באזור הצוואר, מאחר שהראש יוצר בתבנית בנפרד וחבר לגוף שפוסל ביד.

החוקרים חלוקים בדעתם לגבי תפקידן של אותן צלמיות נשים, המכונות "צלמיות עמוד יהודאיות". בעוד שחלק מהחוקרים סבורים כי מדובר בייצוג של אלת הפריון הכנענית אשרה, אחרים טוענים כי מדובר בצעצועי ילדים או בקמיעות ביתיים שנועדו להביא ברכה ומזל לתושבי הבית. העובדה שהן נמצאו בכל פינה בעיר מעידה על כך שהן היו חלק בלתי נפרד מחיי היומיום של תושבי ירושלים, חרף האיסור המקראי המפורש על עשיית פסל ומסכה.

גם בדרג הפוליטי לא נותרו אדישים לממצא המרתק שמחבר בין הארכיאולוגיה למקורות התנ"כיים. שר המורשת, הרב עמיחי אליהו, התייחס לתגלית הדרמטית וציין כי חז"ל לימדו שבית המקדש הראשון חרב, בין היתר, בשל חטא העבודה הזרה. לדבריו, גילוי התבנית ליצירת הצלמיות בלב ירושלים מעניק הצצה מוחשית לעולם הרוחני והתרבותי המורכב שבו פעלו מלכי ונביאי ישראל, וממחיש את המאבק היומיומי של אותה תקופה.

בעקבות הגילוי המרעיש, במוזיאון מגדל דוד ירושלים נערכים להמוני המבקרים שיגיעו במהלך חופשת הקיץ. המוזיאון, בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות, יאפשר למשפחות ולילדים להפוך לארכיאולוגים ליום אחד ולסנן בעצמם עפר שהוצא מחפירות הקישלה, במטרה לחשוף ממצאים נוספים מתקופת המקרא שעדיין קבורים מתחת לאדמה.