זה נשמע כמו בדיחה, אבל זו המציאות של 2026: הבינה המלאכותית מאיימת להחליף מתכנתים ואנשי שיווק, אבל כשמדובר בבניית התשתיות שמריצות אותה, החברות הגדולות בעולם רצות אחרי נגרים וחשמלאים כמו שלא רצו אחרי אף עובד צווארון לבן.
מיקרוסופט, אמזון, גוגל ומטא עתידות להשקיע השנה יחד קרוב ל-700 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית. חברות כמו OpenAI ואנתרופיק מוסיפות עשרות מיליארדים משלהן, עם התחייבויות עתידיות שמתקרבות לטריליון דולר. גם ענקית ההשקעות בלאקרוק נכנסת למשחק, עם עשרות מיליארדי דולרים בבנייה ורכישה של דאטה-סנטרים, וסופטבנק בונה באוהיו מתחם ענק בעלות של 500 מיליארד דולר.
כל הבנייה הזאת דורשת לא רק שבבים וחשמל, אלא גם ידיים עובדות. ולפי הדיווחים, החברות מוכנות לשלם על זה הון. הן משקיעות מאות מיליוני דולרים בהכשרת עובדים, ולעיתים אפילו משכנעות אותם לעבור דירה ליישובים מרוחקים שבהם קמות התשתיות.
גוגל למשל הכריזה על השקעה של 50 מיליון דולר בשיתוף עם איגוד עובדי החשמל האמריקאי, במטרה להכשיר 300 אלף עובדים. "בניית ותחזוקת תשתית לעתיד דורשות כוח עבודה מסיבי ומיומן, מרתכים ועד חשמלאים וטכנאי סיבים אופטיים", אמרה מגי ג'ונסון, מנהלת הזרוע החברתית של גוגל. מטא הקצתה 115 מיליון דולר לשנה הראשונה של תוכנית הכשרה, ו-OpenAI שיתפה פעולה עם איגוד שמייצג שלושה מיליון עובדי בניין בארה"ב.
התוצאה: מלחמת גיוס אמיתית. השכר של בעל מקצוע בדאטה-סנטר גבוה ב-42% מזה של עמית במקצוע דומה שלא עובד בתעשייה. במקומות עם ריכוז גבוה של פרויקטים, כמו דאלאס וצפון וירג'יניה, קבלנים ממש נלחמים על עובדים בבונוסים ושכר.
גם בישראל מרגישים את זה. שוק הדאטה-סנטרים המקומי מוערך כיום ב-632 מיליון דולר וצפוי לצמוח ל-964 מיליון דולר עד 2031. אבל מחסור של כ-30 אלף עובדים בענף הבנייה, בין היתר בגלל הסגר על הגדה המערבית מאז השביעי באוקטובר, כבר דחף את השכר בענף למעלה ב-14%.
ובזמן שבעלי המקצוע נהנים מבועת ביקוש, דור ה-Z לא ממש בעניינים. בארה"ב נרשמו כבר 142 הפגנות נגד הקמת דאטה-סנטרים, וסטודנטים בוגרי טקסים אקדמיים קיבלו בבוז דברנים שדיברו בשבח הבינה המלאכותית. מחקר של גאלופ ואחרים מצא שהתלהבות הצעירים מהטכנולוגיה צנחה מ-36% ל-22% תוך שנה בלבד, ואילו הכעס עלה לכשליש מהנשאלים.
"החששות האלה מבוססים וממש לא מופרכים", אומר ד"ר עמיר גפן, חוקר בינה מלאכותית מאוניברסיטת בר-אילן. "הדור הזה מתחיל להבין שהבינה המלאכותית עלולה לפגוע בו, כי הוא לא יצבור ידע ולא יכשיר את עצמו לצורכי השוק". בישראל המחאה שקטה יותר, בעיקר בגלל חשש מבושה או תיוג, אבל היא קיימת. "זו התנגדות אישית, בלי תנועות מאורגנות", מסביר גפן.
מעניין לראות איך שתי המגמות האלה בעצם משלימות זו את זו: בזמן שהצעירים מפחדים להישאר בלי עבודה, בעלי המקצוע הפיזיים גורפים את הבונוסים הכי גדולים שראו מעולם. אולי זה בדיוק ההוכחה שגם למהפכה הכי גדולה יש גבולות, לפחות כרגע.
בשורה התחתונה: הבום הטכנולוגי הכי גדול של העשור מוביל בינתיים לזינוק שכר בענפים שאף אחד לא חשב שיהיו הכוכבים הבאים, בעוד שהדור שאמור להוביל את העתיד הדיגיטלי מסתכל על זה בחשד גובר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה