השר לביטחון לאומי נגד המפכ״ל: מי צודק בפרשת תוספות השכר?

המשרד לביטחון לאומי ומשרד האוצר חתמו על הסכם שכר חדש למשטרה ולמג"ב, בהיקף של 23 מיליון שקל בשנה. ההסכם אמור להעניק תוספות שכר לשורה של תפקידים מבצעיים, אך תוך שעות ספורות מפרסום ההודעה פרץ עימות פומבי בין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לבין המפכ"ל דני לוי, בשאלה מה בדיוק כבר אושר ומה עדיין תלוי ועומד.

בן גביר פרסם בשעות הצהריים סרטון ובו בישר על התוספת התקציבית, וציין באופן מפורש למי היא מיועדת, כולל אופנוענים במשטרה. "בתקופה שבה רבים מדברים, אנחנו פועלים למען השוטרים. ההסכם הוא תוצאה של עבודה מקצועית מול האוצר, והוא מצטרף לשורת מהלכים שעשינו בקדנציה הזו למענם", אמר השר.

אלא שבשעות הערב יצא המפכ"ל דני לוי בהודעה לשוטרים ובה ביקש "להעמיד דברים על דיוקם". לפי ההודעה, בניגוד לדברי בן גביר, תוספת השכר לאופנוענים טרם אושרה בפועל, והמשטרה עדיין ממתינה לאישור המשרד לביטחון לאומי כדי להשלים תשלום רטרואקטיבי לבוחני זירה.

המפכ"ל הבהיר גם כי התוספת של 2,000 שקל מיועדת לקציני בוחני תאונות דרכים בלבד, ולא לכלל הבוחנים כפי שאולי הובן מהפרסום המקורי. לגבי חוקרי הזירה נמסר כי משרד האוצר מוכן לשלם את הפרשי השכר רטרואקטיבית מספר חודשים אחורה, אבל גם זה מותנה באישור שטרם ניתן מצד המשרד לביטחון לאומי.

מעבר לחילוקי הדעות סביב האופנוענים, ההסכם עצמו כולל שינויים משמעותיים במספר מסלולים. מטה מג"ב באזור יהודה ושומרון יעלה לרמת פעילות א', מה שמתורגם לתוספת שכר של כ3,000 שקל, זאת מתוך הכרה במורכבות ובסיכון הכרוך בשירות באזור. חוקרי הזירה יועלו מקבוצת שכר 5 לקבוצה 6, מה שיניב תוספת ממוצעת של כ1,600 שקל.

בנוסף, קציני בוחני תאונות הדרכים יקבלו סיכום לתשלום פנסיוני חודשי בגובה 2,000 שקל, הכולל חישוב פנסיה תקציבית וגישור. גם קציני זיהוי החדשים שיתגייסו מעתה ואילך יזכו לתוספת רמת פעילות ולתוספת פנסיונית דומה של 2,000 שקל בחודש. לגבי האופנוענים, שהיו במרכז המחלוקת הציבורית, מדובר בתוספת של כ700 שקל בחודש, כשעל פי המפכ"ל היא עדיין לא אושרה סופית.

במשטרה הדגישו כי ההסכמות הן תוצאה של מאבק שנמשך כעשור, שהתנהל באמצעות עבודת מטה מול משרד האוצר, בהובלת אגף משאבי אנוש, מחלקת תכנון שכר וחטיבת המשאבים באגף התכנון. המפכ"ל דני לוי אמר: "לאחר עשור של מאמצים, הצלחנו להביא בשורה משמעותית לשוטרים ולשוטרות שלנו. מדובר בהישג חשוב המבטא הכרה בעשייה המקצועית, באחריות הכבדה ובמסירות של משרתי משטרת ישראל". לוי הוסיף כי "השוטרים שלנו פועלים יום ולילה למען ביטחון אזרחי ישראל, וחובתנו לפעול לכך ששכרם ותנאי שירותם ישקפו את האחריות המוטלת על כתפיהם".

בסביבת בן גביר בחרו להתמקד בתמונה הרחבה יותר, וציינו כי תקציב המשטרה לשנת 2026 עומד על מעל 20 מיליארד שקל, הגבוה ביותר אי פעם. גורמים המקורבים לשר הוסיפו כי "הוא נאבק שהכסף יגיע לשטח", וכי מדובר בהמשך ישיר לגידול המשמעותי בתקציב המשטרה ובתוספות התקנים שהוביל השר בשנים האחרונות.

העימות הפומבי בין השר למפכ"ל אינו הראשון מסוגו, ומצטרף לשרשרת חיכוכים קודמים בין השניים. הפער בין ההצהרות הציבוריות לבין המצב בפועל מעורר שאלה מרכזית: האם מדובר בחוסר תיאום פנימי בין הגורמים המעורבים, או בניסיון של כל צד להציג את עצמו כמי שדואג לשוטרים בשטח. כך או כך, השוטרים והשוטרות שאמורים להרוויח מההסכם עדיין ממתינים לבירור סופי בשאלה אילו תוספות כבר אושרו ואילו עדיין תלויות באישורים נוספים בין המשרד לביטחון לאומי לבין משרד האוצר.

בימים הקרובים צפוי להתברר האם הפערים בין ההודעות ייסגרו, ומתי בדיוק יתחילו השוטרים לראות את התוספות בתלוש השכר בפועל.