הצהרה שמטלטלת את זירת הדיפלומטיה הבינלאומית: שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו חשף כי הנשיא דונלד טראמפ פתוח לקיים פגישה עם נציגי איראן על רקע עצרת האו"ם המתקיימת בניו יורק. הדברים נאמרו ימים ספורים לפני שראשי מדינות מתכנסים בעיר לדיונים השנתיים.
צילום: דונלד טראמפרוביו הבהיר עם זאת כי בשלב זה לא תוכננה שום שיחה בין טראמפ לנשיא האיראני מסעוד פזשכיאן. מדובר בהצהרת עקרונות בלבד, לא בהודעה על מפגש מתוכנן.
שר החוץ האמריקאי לא הסתפק בהצהרה על נכונות תיאורטית לדיאלוג. הוא מיהר להזכיר לציבור ולכל מי שמנסה לקרוא בין השורות עובדה מרכזית: מקבל ההחלטות העליון באיראן איננו הנשיא הנבחר, אלא המנהיג העליון עלי חמינאי, המתואר על ידי רוביו כ"איש דת שיעי קיצוני".
ההערה הזו לא מקרית. היא מציבה תקרת זכוכית מעל כל אפשרות לפריצת דרך דיפלומטית. פזשכיאן, שנבחר כנשיא איראן על רקע הבטחות לפתיחות מסוימת כלפי המערב, אינו זה שמכריע בסופו של דבר על מדיניות החוץ, על התוכנית הגרעינית או על יחסי איראן עם וושינגטון. הסמכות הזו נמצאת אצל חמינאי, שממשיך להוביל קו עוין כלפי ארצות הברית וישראל.
רוביו, שממלא תפקיד מרכזי בעיצוב המדיניות האמריקאית באזור, בחר לשלוח מסר כפול. מצד אחד, וושינגטון לא סוגרת דלתות ומשדרת נכונות לשיח, גם עם משטר שנחשב יריב אסטרטגי. מצד שני, ההצהרה על אופיו של המנהיג העליון היא תזכורת חדה לכל מי שמצפה לפתיחות ממשית: השיחה, אם תתקיים אי פעם, לא תשנה את מבנה הכוח באיראן.
עצרת האו"ם משמשת מזה שנים כאחת הבמות היחידות שבהן פוגשים נשיאי איראן וארצות הברית ראשי מדינות אחרים באותו מרחב פיזי, גם בלי מפגש רשמי. במקרים לא מעטים בעבר נרשמו לחיצות יד או שיחות קצרות שהתרחשו כמעט במקרה, לצד הימנעות מכל מגע ישיר בין הצדדים.
הפער בין ההצהרה של רוביו לבין המציאות בשטח ממחיש את הדינמיקה המוכרת בין וושינגטון לטהראן: הצהרות על נכונות לדיאלוג מתפרסמות בקביעות, אך בפועל, מפגשים בפועל בין הצדדים הם נדירים ומלווים בחשדנות הדדית עמוקה.
בינתיים, לא נמסר על שום פגישה מתוכננת בין טראמפ לפזשכיאן, ולא ידוע על יצירת קשר רשמי בין המשלחות. ההצהרה של רוביו נותרת בשלב זה הצהרת כוונות בלבד, ללא לוח זמנים או מסגרת מוגדרת.
יתר על כן, קברניטי המדיניות בוושינגטון ידועים כמי שמייחסים משקל רב להתנהלות המנהיג העליון מול כל שיח עם הנשיא הנבחר של איראן, בהינתן שהסמכות הסופית בכל הנוגע לתוכנית הגרעין ולמדיניות החוץ האיראנית נשארת אצלו ולא אצל הממשל הנבחר.
בשלב זה לא ידוע אם עצרת האו"ם השנה תניב מגע כלשהו בין הצדדים, גם לא מהסוג המקרי. כל עין תישאר נעוצה בניו יורק בימים הקרובים, כשהשאלה המרכזית היא לא רק אם טראמפ ופזשכיאן יפגשו, אלא אם מפגש כזה יהיה בעל משמעות ממשית כל עוד ההחלטות נשארות בידי חמינאי.
**סיכום:** רוביו משדר נכונות אמריקאית לשיח עם איראן, אך מבהיר שהכוח האמיתי נותר בידי המנהיג העליון חמינאי ולא בידי הנשיא הנבחר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה