תשואת אגרות החוב הממשלתיות של ארצות הברית ל-10 שנים זינקה במהלך המסחר עד לרמה של 5.125%, השיא הגבוה ביותר מאז שנת 2007, כלומר כ-19 שנה. מדובר בעלייה חדה שמטלטלת את שוקי ההון ומעוררת חששות כבדים מפני האטה כלכלית משמעותית בארצות הברית.
גם בחלק הקצר יותר של העקום נרשמה תנועה חדה. תשואת האג"ח לשנתיים, שרגישה במיוחד לציפיות הריבית, טיפסה אף היא ליותר מ-4.9%, כאשר בחלק מהדיווחים היא הגיעה עד ל-4.93%. מדובר בעלייה היומית החדה ביותר מאז הטלטלה שפקדה את השווקים בעקבות הכרזת המכסים הרחבה של הנשיא טראמפ באפריל 2025.
הטריגר המרכזי לזינוק היה מדד מנהלי הרכש שהתפרסם ביום רביעי, שהצביע על כך שהפעילות העסקית בארצות הברית האיצה בקצב המהיר ביותר מזה חמש שנים. הכלכלן הראשי של חברת המדדים תיאר את הפעילות כ"חזקה במיוחד", וציין כי מדובר בשיפור המשמעותי ביותר מאז תחילת 2015, אם לא סופרים את הזינוק שנרשם עם פתיחת המשק מחדש בתום סגרי הקורונה.
במקביל, מחירי הנפט זינקו אף הם. מחיר חבית מסוג ברנט עלה בכ-3% וחצה את רף ה-100 דולר, כאשר בחלק מהדיווחים הוא הגיע עד ל-102.58 דולר. עליית מחירי האנרגיה מקשה על הבנקים המרכזיים לרסן את האינפלציה, ומרחיקה את המועד שבו הריבית עשויה לרדת.
לא רק הנתונים הכלכליים דחפו את התשואות למעלה. משרד האוצר האמריקאי ערך מכרז לאג"ח לחמש שנים בהיקף של 70 מיליארד דולר, שנחתם בתשואה גבוהה משמעותית מהצפי. שיעור הרכישות של הבנקים החתמים היה הגבוה ביותר מאז 2024, נתון שמעיד על ביקוש חלש יחסית מצד משקיעים סופיים, ומחייב את הממשלה לשלם יותר על הכסף שהיא לווה.
מושל הפדרל ריזרב מייקל באר תרם אף הוא ללחץ, כאשר אמר כי ככל הנראה יידרשו התאמות נוספות במדיניות המוניטרית כדי להחזיר את האינפלציה ליעד. בעקבות דבריו, ההסתברות בשוק החוזים להעלאת ריבית נוספת כבר בסוף אוקטובר קפצה ל-73%. גם נשיאת הפד של בוסטון סוזן קולינס הזהירה כי קיימת סבירות גבוהה יותר לכך שהאינפלציה תישאר מעל יעד ה-2% לזמן ממושך, ולדבריה "ריבית מעט מרסנת יותר עשויה להידרש כדי להבטיח חזרה יציבה של האינפלציה ליעד".
ההשפעה של העלייה בתשואות כבר מורגשת הרחק מעבר לשוק ההון. משכנתא קבועה ל-30 שנה בארצות הברית נעה כעת סביב 7.1% עד 7.3%, עלייה של כמעט נקודת אחוז מלאה לעומת השנה שעברה. עבור משפחה שרוכשת בית ב-500 אלף דולר עם משכנתא של 400 אלף דולר, המעבר מריבית של 6.25% ל-7.25% מוסיף כ-260 דולר להחזר החודשי, יותר מ-3,000 דולר בשנה נוספים מכיס משק הבית.
משקי הבית בארצות הברית מחזיקים כיום חוב מצטבר של כ-18.8 טריליון דולר, מתוכו כ-13.1 טריליון דולר במשכנתאות ויותר מ-1.26 טריליון דולר בחוב על כרטיסי אשראי. הכלכלן דן נורת', מכלכלני חברת אליאנז טרייד צפון אמריקה, ציין כי הצרכן הוא "החלק החשוב ביותר בכלכלה", והוסיף כי בעוד חוסכים ירוויחו מריבית מעט גבוהה יותר בחשבונות החיסכון, זה בהחלט "מרסק את שוק הדיור" ופוגע בכל ההלוואות האישיות, כרטיסי האשראי וכדומה.
גם הממשלה האמריקאית עצמה נמצאת תחת לחץ כבד. החוב הפדרלי כבר חצה את רף ה-40 טריליון דולר, ובעשרת החודשים הראשונים של שנת התקציב הגיעו תשלומי הריבית נטו על החוב לכ-963 מיליארד דולר, בדרך ליותר מטריליון דולר בשנה. מדובר במעגל שמזין את עצמו: ככל שהממשלה מנפיקה יותר אג"ח למימון הגירעון, כך המשקיעים דורשים תשואה גבוהה יותר, מה שמגדיל את עלות הריבית ומחייב גיוס נוסף.
וול סטריט הגיבה לכל הנתונים הללו בירידות חדות. מדד הנאסד"ק איבד כ-1.2% לאחר שקבע שיאים ביומיים הקודמים, מדד האס אנד פי 500 ירד בכ-0.7% והדאו ג'ונס נחלש בכ-0.5%. מדד ראסל 2000, המרכז מניות של חברות קטנות הרגישות במיוחד לעלויות המימון, צנח ב-1.5%. מבין 11 הסקטורים המרכזיים בשוק, רק ענף האנרגיה סיים את יום המסחר בעלייה.
מודל המעקב אחר התוצר של הפדרל ריזרב מסניף אטלנטה מצביע על קצב צמיחה שנתי של כ-5.1% ברבעון השלישי, נתון שמזין את החשש שהכלכלה האמריקאית "חמה" מדי עבור הפד ומצדיק המשך ריבית גבוהה. השאלה המרכזית שמעסיקה כעת את השווקים היא כמה זמן הכלכלה תוכל להמשיך לצמוח בקצב כזה כשהמשכנתא מעל 7%, הממשלה משלמת יותר מטריליון דולר בשנה על ריבית, והאלטרנטיבה חסרת הסיכון למניות מציעה תשואה של יותר מ-5%.
עליית התשואות בארה"ב ממשיכה להטריד את השווקים, כאשר כל עדכון כלכלי או החלטת ריבית עשויים לקבוע אם המגמה תימשך או תיבלם.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה