צה"ל והמשטרה התעמתו - ומבצע מעצרי העריקים החרדים בוטל

מבצע נרחב של המשטרה הצבאית למעצר בני ישיבות המוגדרים כמשתמטים ועריקים, שהיה אמור לצאת לפועל בתחילת השבוע הבא ולהימשך מספר ימים, בוטל ברגע האחרון. הביטול מגיע בעקבות מחלוקת חריפה וחילופי האשמות בין צה"ל למשטרת ישראל סביב השאלה מי אחראי על הפעולה בשטח.

שורש המחלוקת נוגע לשאלה מי יטפל בהפרות הסדר וההתפרעויות שלרוב מתפתחות בעת ניסיונות מעצר של עריקים ברחוב החרדי. המשטרה הודיעה לצה"ל כי המבצע לא ייצא לפועל, לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה על חלוקת המשימות.

מה קדם לזה

ב-14.10.2026 דיווחנו כי צה"ל ביטל מבצע מעצרים דומה נגד עריקים חרדים לאחר שהמשטרה סירבה לאבטח אותו. קודם לכן, ב-6.10.2026 דיווחנו כי ניסיון מעצר של עריק חרדי במודיעין נכשל לאחר שמאות מפגינים מנעו מהמשטרה הצבאית לבצע אותו.

במסגרת ההיערכות למבצע פנה צה"ל למשטרה בבקשה לקבל סיוע בכוח אדם ובביצוע המעצרים, בהתאם לפסיקת בג"ץ המחייבת את המשטרה לסייע לצה"ל במבצעים מסוג זה. אלא שבמשטרה סירבו לקדם את שיתוף הפעולה במתכונת שהוצעה, ודרשו מצה"ל להעמיד כ-300 שוטרים צבאיים כתנאי סף לקיום המבצע. בצה"ל ראו בדרישה חריגה מהסמכות, בטענה ששמירה על הסדר הציבורי במרחב האזרחי מופקדת בידי המשטרה ולא בידי הצבא.

בהודעה רשמית שהעבירה המשטרה לצה"ל אתמול, הובהר כי המבצע, שהיה אמור להתפרס על פני כמה ימים בחודש אוקטובר, לא ייצא לפועל. בצה"ל תקפו את דרישת המשטרה לכ-300 שוטרים צבאיים וכינו אותה דרישה מופרזת ובלתי סבירה. החשש מהפרות סדר אינו תיאורטי: בעבר הובילה פעילות אכיפה נגד עריקים ומשתמטים בקהילה החרדית להפגנות ועימותים בשכונות כמו מאה שערים ובני ברק, הכוללים לעיתים חסימות כבישים ועימותים ישירים עם כוחות הביטחון.

מנגד, במשטרת ישראל הדפו את ההאשמות וטענו כי הם מהווים גורם מסייע בלבד, בעוד שהאחריות הכוללת וההובלה של מבצעי המעצרים מוטלות על כתפי הצבא. כל גוף מנסה להטיל את המשימה המורכבת על הגוף השני, והתיאום בין הצדדים קרס, מה שהוביל בסופו של דבר לביטול המבצע כולו.

הביטול הנוכחי מגיע לאחר שצה"ל כבר הודה בעבר כי נמנע מביצוע מבצעי מעצר של עריקים חרדים במהלך תקופת החגים, בשל הרגישות המיוחדת של הנושא. זאת על אף שבמהלך החודשים האחרונים הבהירה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, כי על צה"ל לשוב ולבצע מבצעי אכיפה ומעצרים כלפי משתמטים ועריקים.

מעבר לביטול המבצע היזום, מנתוני המשטרה עולה תמונה מורכבת גם בנוגע לאכיפה האקראית בשטח. על פי הנוהל הקיים, כאשר שוטרים נתקלים באופן מקרי במשתמט או בעריק, על המשטרה הצבאית לשלוח נציג למקום בתוך חצי שעה כדי להשלים את המעצר. מהנתונים עולה כי מתוך 144 מקרים שאירעו מאז חודש יולי האחרון, צה"ל לא שלח שוטר צבאי בטווח הזמן המוגדר, והמשטרה נאלצה לשחרר את החשודים תוך מתן זימון בלבד לבקו"ם. רק ב-14 מקרים הגיעו נציגי המשטרה הצבאית והשלימו את המעצר, וברובם המכריע לא היה מדובר בעריקים מהמגזר החרדי.

מצה"ל נמסר בתגובה: "במסגרת חלוקת האחריות בין צה"ל למשטרת ישראל ביחס למעצרי עריקים ומשתמטים, האחריות של צה"ל היא לבצע את המעצר, והאחריות של המשטרה היא לשמור על הסדר הציבורי ולפזר הפרות סדר. המשנה ליועצת המשפטית לממשלה הבהיר בדיון שהתקיים כי משימה זו נתונה למשטרת ישראל". בצה"ל הוסיפו כי "במהלך השבועות האחרונים נעצרו עשרות משתמטים ועריקים במעצרים יזומים ובמעברי הגבול אשר בוצעו על ידי המשטרה הצבאית, בנוסף למעצרים שהתבצעו יחד עם משטרת ישראל".

ממשטרת ישראל נמסר מצידם כי "מדובר במשימה שהינה באחריותה והובלתה של המשטרה הצבאית, כשמשטרת ישראל הינה גורם מסייע, והטיפול בנושא נותר ללא שינוי. כלקח מאירועים קודמים ולצורך העמידה במשימה, צה"ל נדרש להפעיל לטובת מבצע יזום כוחות בכמות שתיתן מענה מבצעי הולם לביצוע המעצרים". במשטרה הוסיפו כי "ככל שצה"ל יעמוד בדרישות המבצעיות, משטרת ישראל תצטרף למשימה ותיתן מענה למשימות ולאתגרים שנמצאים תחת אחריותה".

למה זה חשוב

הסכסוך בין צה"ל למשטרה פוגע ישירות ביכולת האכיפה נגד משתמטים ועריקים חרדים, נושא שנוי במחלוקת ציבורית ופוליטית בישראל. ככל שהמבצעים ממשיכים להתבטל, הפער בין מי שמתגייס למי שמשתמט מהגיוס רק גדל, ומזין את הוויכוח החברתי על שוויון בנטל.

עם זאת, מדובר ככל הנראה בדחייה ולא בביטול מוחלט של המבצע, שכן הלחץ הציבורי והמשפטי להגברת האכיפה כלפי משתמטים ועריקים לא נעלם.

בשלב זה לא נקבע מועד חדש לחידוש המבצע, והמחלוקת בין הגופים נותרה פתוחה. על רקע הלחץ הציבורי והמשפטי להגברת האכיפה כלפי משתמטים ועריקים חרדים, צפוי כי הסוגיה תועלה בקרוב שוב לדיון בין הדרגים הבכירים בצה"ל ובמשטרה, במטרה למצוא נוסחה מוסכמת שתאפשר חידוש הפעילות בשטח.