המאבק הסוער על מינוי מבקר המדינה מגיע לפרק חדש ודרמטי. השופט בדימוס יוסף אלרון פנה היום (חמישי) לבג"ץ ודרש לקיים לאלתר הצבעה שנייה על התפקיד הבכיר, שנותר ריק כבר שבועות ארוכים.
הפנייה מגיעה בעקבות החלטה תקדימית של בית המשפט העליון, שביטל את תוצאות ההצבעה הקודמת בכנסת. הנימוק: פגיעה חמורה בעיקרון החשאיות שאמור ללוות כל הצבעה מהסוג הזה.
מה קדם לזה
ב-3.6.2026 נבחר עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה ברוב 61 מול 57, אחרי שבסיבוב הראשון לא השיג איש מהמועמדים רוב. ב-7.6.2026 פורסמה הקלטה שבה בכיר בסביבת נתניהו הודה כי ניתנה הנחיה לחברי הליכוד לצלם את הצבעתם. ב-8.7.2026 קרא שר המשפטים יריב לוין שלא לציית לפסיקת בית המשפט העליון בנושא, וטען שראבילו צריך להיכנס לתפקיד ללא בחירות חוזרות.
הפרשה החלה עוד בסבב ההצבעה הראשון בכנסת, שבו קיבל אלרון תמיכה של 60 חברי כנסת, מול 57 קולות בלבד לעורך הדין מיכאל רבלו, מועמד הקואליציה ופרקליטו של ראש הממשלה נתניהו. מכיוון שאף אחד מהמועמדים לא עבר את רף הרוב הנדרש, נקבע סבב הכרעה נוסף.
בסבב השני התהפכה התמונה לחלוטין. רבלו זינק ל-61 קולות ונבחר רשמית למבקר המדינה, בעוד אלרון נותר עם 57 תומכים. אלא שהניצחון לא האריך ימים.
מיד לאחר ההצבעה הוגשו עתירות לבג"ץ שטענו כי חברי כנסת מהקואליציה תיעדו את פתקי ההצבעה שלהם, מה שמהווה הפרה בוטה של עיקרון החשאיות. בית המשפט לא התמהמה: הוציא צו ביניים שהקפיא את המינוי, ובהמשך הלך צעד נוסף וביטל את כל תוצאות ההצבעה. בג"ץ הורה על קיום הליך בחירה חדש מאפס.
הקואליציה, מצדה, בחרה בשלב זה להקפיא את כל ההליך. הסיבה המרכזית היא חוסר ודאות באשר ליכולת להבטיח שוב את הרוב הדרוש, לצד הסבך המשפטי שיצרה פסיקת בג"ץ. בפועל, מדובר בהימנעות מהחלטה שעלולה להתפוצץ שוב בבית המשפט.
בינתיים המוסד החשוב נותר בלי ראש. כהונתו של מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן הסתיימה, ומאז אין בישראל מבקר מכהן. בזירה הפוליטית מעריכים שההליך כולו עשוי להידחות עד לאחר הבחירות הכלליות הקרובות, מה שיחסוך מהקואליציה את הצורך להתמודד שוב עם ההצבעה הרגישה.
דרישתו של אלרון מערבבת את הקלפים מחדש. במקום לאפשר לקואליציה "לקבור" את הנושא בשקט עד לבחירות, הוא דוחף את בג"ץ להכריע כבר עכשיו ולקיים הצבעה חוזרת ללא דיחוי.
למה זה חשוב
היעדר מבקר מדינה מכהן כבר חודשים משאיר ללא מענה בקשות להגנה על חושפי שחיתויות, כפי שדיווחנו, ופוגע בביקורות רגישות בנושאים כמו שבעה באוקטובר, מימון מפלגות והצהרות הון. ההכרעה של בג"ץ אם לקיים הצבעה חוזרת מיידית, כפי שדורש אלרון, או לאפשר לקואליציה לדחות את הנושא לאחר הבחירות, תקבע מתי ישוב לפעול מוסד הפיקוח המרכזי על הממשלה.
בשלב זה טרם התקבלה החלטה סופית בבית המשפט העליון באשר למועד ההצבעה החוזרת. שאלת מינוי מבקר המדינה, שהייתה אמורה כבר להיות מוכרעת, חוזרת להיות אחד הנושאים הפוליטיים והמשפטיים הרגישים ביותר על סדר היום.
נכון לעכשיו אין תאריך קבוע להמשך ההליך, ומוסד מבקר המדינה ממשיך לתפקד ללא מבקר בפועל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה