השופטת וילנר תחליף את ברק-ארז בוועדה לבחירת שופטים

מליאת שופטי בית המשפט העליון בחרה היום בשופטת יעל וילנר לכהן כחברה בוועדה לבחירת שופטים. וילנר תחליף את השופטת דפנה ברק-ארז, שהשלימה כהונה בת שלוש שנים בוועדה החשובה ביותר במערכת המשפט הישראלית.

הבחירה מתרחשת על רקע מאבק פוליטי ומשפטי סוער שמתנהל כבר שנים על אופייה והרכבה של הוועדה. דווקא עכשיו, כשהעתירות נגד הרפורמה בוועדה תלויות ועומדות בבית המשפט העליון, נדרשים השופטים עצמם לבחור מי ייצג אותם בגוף שקובע מי ילבש גלימה.

הפרט המפתיע בסיפור: וילנר נבחרה למרות שהשופט דוד מינץ ותיק ממנה בבית המשפט העליון. לפי הנוהג הפנימי, מינץ היה אמור לקבל את התפקיד. אבל חוק יסוד: השפיטה קובע כי לפחות אחת מנציגות בית המשפט העליון בוועדה חייבת להיות אישה, וכך הדרישה החוקית הכריעה את הוותק.

וילנר, בת 67, היא שופטת דתייה לאומית שמונתה לבית המשפט העליון בשנת 2017, בתקופת כהונתה של איילת שקד כשרת המשפטים. היא תצטרף לנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ולמשנה לנשיא נעם סולברג, שני נציגים נוספים של הערכאה בוועדה.

בעת מינויה של וילנר לעליון היו הערכות שונות באשר לעמדותיה המשפטיות. חלק תיארו אותה כשמרנית מתונה, אחרים כשופטת שאינה נוטה לאקטיביזם שיפוטי. לאורך השנים היא הצטרפה במקרים מסוימים לעמדות המזוהות עם המחנה השמרני, ובמקרים אחרים תמכה גם בפסיקות בעלות אופי אקטיביסטי. וילנר מוגדרת כשמרנית, בדומה לסולברג, בעוד ברק-ארז, שאותה היא מחליפה, נחשבת לליברלית, בדומה לעמית.

כיום מורכבת הוועדה לבחירת שופטים מתשעה חברים משלוש הרשויות: הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת. בהרכב הנוכחי יושבים שלושה שופטי עליון, שר המשפטים ושר נוסף, שני חברי כנסת, ושני נציגים מלשכת עורכי הדין.

אבל ההרכב הזה עומד להשתנות. במסגרת מה שמכונה "המהפיכה המשפטית", חוקקה הקואליציה חוק שמשנה דרמטית את הרכב הוועדה, כאשר האופוזיציה נטשה את אולם המליאה בזמן ההצבעה במרץ 2025. החוק מעביר את הדגש מגורמי המקצוע בוועדה אל הפוליטיקאים, ולפי ההרכב החדש יהיו בוועדה שני שרים, שני חברי כנסת, שלושת שופטי העליון, ושני נציגי ציבור שתבחר הכנסת, אחד מטעם הקואליציה ואחד מטעם האופוזיציה. נציגי לשכת עורכי הדין יוצאים מהתמונה.

תומכי השינוי טוענים שהוא יגביר את חלקו של הדרג הנבחר בבחירת השופטים, בעוד שמתנגדיו טוענים שמדובר בניסיון להשתלט פוליטית על הגוף שמוסמך גם לפטר שופטים. שורת עתירות הוגשו נגד החוק החדש, ובג"ץ כבר הוציא צו על תנאי, שמשמעותו העברת נטל ההוכחה לממשלה מדוע לא יבוטל החוק. מדיון שהתקיים בהרכב של כל אחד עשר שופטי העליון עלה כי העתירות צפויות להתקבל ברוב מוחץ, כך שההרכב הקיים צפוי להישאר בעינו, לפחות בינתיים.

לבחירתה של וילנר אין צפויה להיות השפעה מעשית על אופן הצבעת נציגי העליון בוועדה, מאחר ששופטי העליון נוהגים להגיע לדיוני הוועדה עם עמדה משותפת ולהצביע כגוש אחיד. כך שמדובר בעיקר בהשלמת הליך פורמלי שנדרש עם סיום כהונתה של ברק-ארז, ולא בשינוי מהותי במאזן הכוחות.

העיתוי של הבחירה אינו מקרי. בשלוש השנים הקרובות, במהלך כהונתה של וילנר בוועדה, יהיה צורך למנות את סולברג לנשיא בית המשפט העליון במקום עמית, שצפוי לסיים תפקידו באוקטובר 2028. באותה תקופה יהיה צורך גם למנות שבעה שופטים נוספים לעליון, כולל מחליפים לשופטים אלכס שטיין ב-2027, מינץ עצמו ב-2029, ואפילו לווילנר כשתסיים את כהונתה בספטמבר 2029. בנוסף, ארבעה תקנים שנותרו ריקים בשנים האחרונות בשל המחלוקת הפוליטית סביב הרפורמה עדיין מחכים לאיוש. במילים אחרות: וילנר נכנסת לתפקיד בדיוק ברגע שבו ייקבע עתיד בית המשפט העליון לדור הקרוב.