אחרי שתבע את נתניהו: מתקפה חריפה של אלי אוחנה נגד רונן בר

תביעת דיבה בסך 3 מיליון שקל שהגיש ראש השב"כ לשעבר רונן בר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו מצליחה לעשות משהו נדיר: להצית סערה ציבורית חריפה משני צדי המפה הפוליטית. במקום הזדהות עם מי שהיה אחראי על הביטחון הפנימי של ישראל, בר ספג גל ביקורת קשה מכמה מהקולות הבולטים בתקשורת הישראלית.

איש התקשורת אלי אוחנה לא חסך מילים כשהתייחס לפרשה בתוכנית הרדיו שלו ב-103FM. "רונן בר, לא למדת מה-7 באוקטובר? תסתכל על הרצי הלוי שחזר לאלמוניות, מבקר את המשפחות השכולות ומוריד את הראש. אתה ממשיך באותה דרך, איזה אחריות לקחת?", זעק אוחנה באולפן.

גם מגיש ערוץ 14, איתמר פליישמן, לא נשאר אדיש. בתוכנית הבוקר שלו הוא יצא בהתקפה חזיתית על בר: "אני לא חושב שאפשר להוציא את דיבתו של רונן בר יותר ממה שהיא כבר יצאה לאוויר העולם. האיש הזה, שהוא באמת ראש השב"כ הכושל ביותר בתולדות השב"כ הישראלי, עוד מעז להוציא את האף שלו מפתח ביתו". פליישמן לא עצר שם והוסיף: "אם אתה רוצה לטעון שידעת, אני צריך לדעת למה. למה לא עשית שום דבר בנוגע לשום דבר? אל תהיה פחדן! צא תדבר".

התביעה עצמה הוגשה בעקבות האשמות חריפות שהטיח נתניהו בבר, לפיהן ראש השב"כ לשעבר "ביצע פשעים" והדהד תאוריות קונספירציה שטוענות כי ידע מראש על מתקפת ה-7 באוקטובר והסתיר מידע. בר, מצדו, לא מתכחש לאחריותו האישית ומזכיר כי התפטר מתפקידו בעקבות המחדל. אבל לטענתו, מכיוון שמעולם לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, לא נותרה לו ברירה אלא לפנות לבית המשפט כדי לבלום מה שהוא מכנה מסע הכפשה שמטרתו לגלגל עליו את מלוא האחריות.

בכתב התביעה חושף בר שורת התרעות מפורטות שלטענתו העביר לנתניהו בחודשים שקדמו לטבח, בעיקר סביב חגי האביב ובין יולי לספטמבר 2023. לדבריו, הוא הזהיר מפני שחיקה חמורה בהרתעה הישראלית, התריע כי יחיא סינוואר הפך ל"משיחי" וביקש לצאת למבצע סיכולים ממוקד נגד הנהגת חמאס, לצד שורת צעדי מנע נוספים.

הנקודה שעוררה את הסערה הגדולה ביותר נוגעת דווקא לפרט טכני לכאורה: בר טוען שלא היה ברשותו מספר הטלפון האישי של נתניהו, ולכן לא יכול היה ליצור איתו קשר ישיר בליל האימה. נתניהו לא התאפק ותקף בחריפות: "רונן בר, שראה את הסימנים המעידים בליל ה-7 באוקטובר ולא התקשר אליי, אומר היום שלא היה לו את מספר הטלפון שלי. רונן, אתה רציני? היה לך את מספר הטלפון האדום שלי, ויכולת מיד להתקשר אליי כפי שעושים כל ראשי מערכת הביטחון". ראש הממשלה הוסיף: "מאבטחי השב"כ, פקודיך, שנמצאים איתי 24/7, היו יכולים להשיג אותי תוך דקות. כמה חיים היינו יכולים להציל אם רק היית מתקשר בזמן".

דוברו לשעבר של נתניהו, עומר דוסטרי, הצטרף להתקפה ואמר שהוא פשוט לא מאמין למה שקרא. "נדהמתי לקרוא את טענת ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, על כך ש'נתניהו לא מסר לי את מספר הטלפון שלו'", כתב דוסטרי. "מניסיון, כמי שהיה דובר רה"מ, אני אומר חד משמעית שבעל תפקיד בכיר ורלוונטי במסגרת תפקידו יכול בהחלט למצוא את הדרך להשיג את רה"מ אם הדבר בהול ודחוף. קל וחומר מי שבידו התרעת מלחמה".

נתניהו עצמו, בראיון לאיילה חסון בכאן 11, התייחס לתביעה בזלזול גלוי. "הוא יכול לתבוע גם 30 מיליון שקל", אמר, והוסיף: "זה חסר משמעות. הדבר הכי מדהים במסמך הזה זה שהוא מסביר שלא היה לו את מספר הטלפון שלי. תגיד, אתה רציני? מי מחזיק בטלפון באדום? ראש השב"כ. את מבינה מה זה התירוץ כאן?".

מעבר לסערה התקשורתית, התביעה מציבה בפני נתניהו דילמה משפטית וציבורית מורכבת. בניגוד למה שרבים סבורים, אין לראש הממשלה חסינות אוטומטית מפני תביעה כזו. החסינות שלו, אם תוענק, היא חסינות של חבר כנסת בלבד, ועליו לבקש אותה בבית המשפט ולא בכנסת. החסינות חלה בעיקרה על פעולות שנעשו במסגרת התפקיד הפרלמנטרי, ולכן תעלה שאלה משפטית לא פשוטה: האם ההאשמות שהטיח נתניהו בבר נאמרו כחלק מתפקידו כחבר כנסת, או שמדובר בעניין אישי שאינו מוגן. אם נתניהו יבקש חסינות, הוא עלול להיתפס כמי שמנסה להתחמק מבירור האמת. אם לא יבקש, או שהבקשה תידחה, התביעה תעבור לשלב הבדיקה המשפטית הרגילה.

בינתיים ברור שהפרשה רחוקה מסיום. ככל שתתקדם התביעה בערכאות, צפויות להתגלות עוד שכבות במאבק הציבורי והמשפטי בין השניים, כשברקע ממשיכה השאלה שטרם נענתה: מדוע מעולם לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר.