מנדלבליט במשפט נתניהו: "בהתחלה לא היה חשד סביר בתיק 1000"

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, המשיך היום (חמישי) בעדותו במשפט ראש הממשלה נתניהו. בחקירה הנגדית שניהל סנגורו של נתניהו, עורך הדין עמית חדד, נחקר מנדלבליט על האישורים שנתן לפעולות חקירה בתיקים 1000 ו-2000, ודחה חלק מהטענות שהועלו נגדו.

בהתייחסו לחשדות הראשוניים נגד נתניהו, אמר מנדלבליט כי בתיק 1000 לא התקיימה בשלב הראשון הצדקה לחקירה פלילית מלאה. "בתיק 1000 עדיין לא היה חשד סביר שמצדיק מעבר לחקירה מלאה נגד נתניהו", אמר. לדבריו, תיק 2000 היה מורכב יותר מבחינה משפטית, שכן עמדה בו "ראיית זהב" שעשויה הייתה להגיע לכדי עבירת שוחד.

כשנשאל על עניינה של אודליה כרמון, יועצת לשעבר של נתניהו, השיב מנדלבליט כי הוא זוכר את שמה אך לא את פרטי ההקלטות שהוצגו לו. "זה נראה לי די מופרך מה שעלה שם", אמר. בהמשך הדיון נשאל גם על הקלטות נוספות שהוזכרו במסמכים, והשיב כי ככל הנראה מדובר בשיחות בין נתניהו לנוני מוזס, אך לא זכר פרטים מדויקים נוספים.

חדד הציג בפני מנדלבליט מסמך מישיבה מיולי 2016, שבו צוטט מנדלבליט כאומר כי "הוצגה בפניו תמונה לא מדויקת" בנוגע להקלטות. מנדלבליט הבהיר כי אינו טוען שמדובר בהטעיה מכוונת. "אם נועד להטעות זה חמור, אבל אני לא מכיר דבר כזה. לא כתוב שזה נעשה במזיד", אמר.

נושא נוסף שעלה בחקירה נגע לאופן שבו נחקר ארי הרו, לשעבר ראש הסגל של נתניהו ולימים עד מדינה בתיק 2000. בתמלילים מחקירתו ב-14 ביולי 2016 נשמע החוקר מומי משולם מציע להרו להיוועץ בעורך דינו, זאת במסגרת עדות שהוגדרה כ"פתוחה" ולא כחקירה באזהרה. השופט משה בר-עם ציין כי מדובר בהתנהלות חריגה. מנדלבליט, כשנשאל אם אישר את ההסדר, השיב: "יכול להיות, לא זוכר. לא מתחמק מזה, זה הגיוני, זה סביר".

מנדלבליט אישר כי הייתה פנייה מוקדמת לשי ניצן בנוגע למשא ומתן לעדות מדינה עם הרו, אך לא ידע לפרט את לוח הזמנים המדויק או את היקף מעורבותם של החוקרים. חדד טען כי ההגנה לא קיבלה את מלוא החומרים הנוגעים למשא ומתן, ולדבריו הדבר פגע ביכולתה לבחון את השתלשלות האירועים.

סוגיה נוספת שעלתה נגעה לקשר בין חוקרי המשטרה לעיתונאי בן כספית. חדד הציג הודעה שפרסם מנדלבליט ב-10 ביולי 2016, ובה נאמר כי "בימים האחרונים פורסמו בתקשורת ידיעות רבות שאינן מדויקות בלשון המעטה". לטענת חדד, מדובר בניסוח מרוכך להדלפות אסורות, ומנדלבליט השיב: "כן, לכאורה". חדד הוסיף כי יומיים לאחר ההודעה נפגש החוקר צחי חבקין פעם נוספת עם כספית, בהוראת משולם, ומנדלבליט מסר כי לא היה מודע להמשך הפגישות.

חדד טען בנוסף כי לפי חוק-יסוד הממשלה נדרש אישור מראש מהיועץ המשפטי לפתיחת חקירה נגד ראש ממשלה, וכי החלת רף שונה על נבחרי ציבור מהווה הפליה אסורה. מנדלבליט דחה את הטענה והפנה לפסיקה של השופט ניל הנדל. לדבריו, יש הצדקה לבדוק טענות נגד נבחרי ציבור בכירים גם בטרם התגבש חשד סביר, "כדי שלא תיוותר עננה מעל ראשם". "ראש הממשלה זו דוגמה בולטת ביותר, שיש טענות שעשוי להיות חשד סביר, למרות שבשלבים הראשונים זה נראה לי די מופרך, אין ברירה אלא לבדוק את זה", אמר.

עורך הדין ציון אמיר, שעוקב אחר המשפט, מסר כי הממצאים שהעלה חדד עשויים להצדיק לטענתו ביטול ההליך כולו מכוח דוקטרינת ההגנה מן הצדק, הקבועה בסעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי. "כאשר ישנה התנהגות של הרשות מקוממת ונוגדת כללים של צדק טבעי, אז בית משפט יכול, מטעמים של הגנה מן הצדק, לבטל את ההליך בכלל, לא רק ראייה", אמר אמיר, שהדגיש כי מדובר בעמדתו האישית ולא בקביעה של בית המשפט.

עוד מהדיווחים

לפי מעריב, עורך הדין ציון אמיר טען כי מנדלבליט קיבל לידיו כתבה הנוגעת לעיתונאי מערוץ 12 ואף ערך אותה לפני פרסומה, ואמר על כך: "זה דבר בלתי נתפס. פשוט בלתי נתפס" לפי מעריב, אמיר טען כי מידע סודי הועבר לעיתונאים גם על ידי נהגים של ראש הממשלה וגורמים במערכת אכיפת החוק, ושאל "מישהו חקר את זה? מישהו בדק את זה?" בנוגע להיעדר בדיקה של ההדלפות.

למה זה חשוב

העדות נוגעת ישירות לשאלה אם ההליך המשפטי נגד ראש הממשלה נוהל כדין, וטענות ההגנה בדבר חריגה מהאישורים עשויות להשפיע על המשך המשפט. אם יתקבלו טענות הפגמים, כפי שמציין עורך הדין ציון אמיר, הדבר עלול להוביל לבקשה לביטול ההליך כולו, מה שישפיע על לוח הזמנים של אחת הפרשות המשפטיות המרכזיות בישראל.

עדותו של מנדלבליט צפויה להימשך בימים הקרובים, כאשר על פי הערכות שהועלו בדיון ייתכן שהיא תתפרש על פני ימים נוספים. הפרקליטות ביקשה להבחין בין שאלת חריגה אפשרית מהאישורים שניתנו לחקירה לבין בירור כל פרט בניהולה בפועל, בעוד ההגנה ממשיכה להעמיק בבדיקת גבולות הסמכות שניתנה לחוקרי המשטרה.