ברגע שהקלפיות נסגרות והקולות נספרים, מתחיל מרוץ נגד השעון שרוב הציבור לא מודע לקיומו. על פי חוק יסוד: הכנסת, הכנסת הנבחרת חייבת להתכנס בתוך 14 ימים בלבד מיום הבחירות, לאחר פרסום התוצאות הרשמיות. ועדת הבחירות המרכזית מחויבת לפרסם את התוצאות הסופיות עד ה-4 בנובמבר, כך שללוח הזמנים אין גמישות.
המשמעות: הכנסת ה-26 צפויה להתכנס עד ה-10 בנובמבר לכל המאוחר. בישיבה הראשונה שלה, שתהיה טעונה ומצולמת, מושבעים כל 120 חברי הכנסת הנבחרים בבת אחת.
הטקס עצמו קבוע בחוק עד למילה האחרונה. יושב ראש הישיבה קורא את נוסח הצהרת האמונים הרשמי: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת". לאחר מכן נקרא כל חבר כנסת בשמו, עומד, ואומר שתי מילים בלבד: "מתחייב אני".
וכאן הפרט שרוב הציבור לא מכיר: חבר כנסת שלא עבר את הטקס הזה, לא נהנה מזכויותיו כחבר כנסת, גם אם הוא נבחר רשמית וקיבל את מנדטו מהציבור. בלי הצהרת אמונים, אין הצבעות, אין חסינות, אין כניסה למליאה כחבר מן המניין. עד לבחירת יושב ראש קבוע לכנסת החדשה, מנהל את הישיבות יושב ראש הכנסת היוצא, שממשיך להחזיק בהגה עד שהבית החדש מתארגן.
הצעד הפרוצדורלי הבא, שמתרחש מיד לאחר ההשבעה, הוא זה שבאמת קובע מי שולט בתזמון ובסדר היום בתקופת הביניים: הקמת הוועדה המסדרת. זו הוועדה הראשונה שקמה בכנסת החדשה, ובראשה עומד חבר כנסת מהמפלגה של מי שהנשיא הטיל עליו את הרכבת הממשלה. כלומר, השליטה בוועדה הזו היא כבר סימן ראשון ומוחשי למי שמוביל את המגעים הקואליציוניים.
חברי הוועדה המסדרת הם נציגי הסיעות לפי גודלן, אך בפועל מדובר בגוף עם סמכויות נרחבות. עד שיוקמו הוועדות הקבועות, הוועדה המסדרת מפעילה את רוב הסמכויות של ועדת הכנסת: היא ממנה את סגני יושב ראש הכנסת וקובעת את סדר הדיונים בבית. במילים אחרות, מי ששולט בוועדה הזו שולט בלוח הזמנים של כל הפוליטיקה הישראלית בתקופה הרגישה ביותר, זו שבין הבחירות להקמת ממשלה.
לוועדה המסדרת יש גם סמכות להקים ועדות זמניות, שממלאות בפועל את תפקידי ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון, שתי הוועדות המשפיעות ביותר בכנסת, עד שהממשלה מושבעת וחלוקת התפקידים הקבועה מתבצעת.
הוועדות הקבועות של הכנסת, ובהן ועדת הכספים, ועדת החוקה וועדת החוץ והביטחון, מוקמות בדרך כלל רק לאחר השבעת הממשלה, במסגרת חלוקת התפקידים המוכרת בין הקואליציה לאופוזיציה. כלומר, כל עוד אין ממשלה, הכנסת מתפקדת במתכונת מצומצמת וזמנית, שבה כוח ההחלטה מרוכז בידי מעטים.
בפועל, התהליך כולו, מהשבעה ועד הקמת הוועדות הקבועות, יכול להימשך שבועות ארוכים, תלוי במידת המהירות או ההתמשכות של המגעים הקואליציוניים שיתנהלו מאחורי הקלעים. עד אז, הציבור יראה כנסת שנבחרה אך טרם קמה לתפקוד מלא, במה שמהווה אחד הרגעים השקטים אך המכריעים ביותר בכל מחזור בחירות.
למה זה חשוב
לכל אזרח שמצביע בבחירות יש עניין במה שקורה לקול שלו אחרי סגירת הקלפיות: החוק קובע לוח זמנים נוקשה להתכנסות הכנסת, ועד אז השליטה בוועדה המסדרת היא שמכתיבה את קצב המגעים הקואליציוניים. כל עוד לא הוקמה ממשלה, הכוח לקבוע את סדר היום בכנסת מרוכז בידי מעטים, מה שמשפיע על מהירות קבלת ההחלטות בתקופה הרגישה שבין בחירות להקמת ממשלה.
הכתבה תתעדכן עם פרסום תוצאות הבחירות הרשמיות ועם קביעת מועד הישיבה הראשונה של הכנסת החדשה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה