בעקבות תוצאות הבחירות: הדולר והאירו מזנקים מול השקל

השקל נחלש משמעותית מול הדולר והאירו מאז פרסום תוצאות הבחירות לכנסת ה-26, במהפך חד לעומת המגמה שנרשמה במהלך יום ההצבעה עצמו. הדולר, שהגיע בשעות הצהריים לשפל של כ-3.02 שקלים, מזנק מאז פרסום המדגמים ונסחר כעת סביב 3.08 שקלים. גם האירו, שהגיע ל-3.37 שקלים, התחזק לכ-3.43 שקלים. כל העיניים נשואות עכשיו לפתיחת המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, שתהיה המבחן האמיתי הראשון לתגובת השוק לתוצאות.

התמונה הפוכה לחלוטין מזו שנראתה ביום המסחר האחרון לפני הבחירות. ביום שני עלה מדד ת"א 125 ב-1.81%, מדד ת"א 35 זינק ב-1.99% ומדד הנדל"ן הוביל עם עלייה של 2.1%. גם הדולר ירד אז ב-0.69% לכ-3.08 שקלים. אתמול לא התקיים מסחר בגלל השבתון לרגל הבחירות, כך שהתגובה האמיתית של המשקיעים לתוצאות עוד לא קיבלה ביטוי בשוק המניות המקומי.

מתחת לפני השטח, לפני ההצבעה כבר נראו סימני דאגה. מחיר ביטוח החוב של ישראל, ה-CDS לחמש שנים, טיפס מסביבת 52 עד 54 נקודות בסיס באמצע ספטמבר לכ-63 נקודות בסוף השבוע שעבר. הפער בין האופטימיות שנרשמה במניות לבין הזהירות שהתגלתה בשוק החוב ממחיש היטב למה המשקיעים נכנסים ליום שאחרי הבחירות עם מספר תרחישים פתוחים, ולא עם ציפייה חד-משמעית לכיוון אחד.

בבנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן העריכו עוד לפני הבחירות שהשקל עשוי לנוע בטווח של עד 3% בהתאם לתוצאה שתתקבל. לפי אותה הערכה, במקרה של חילופי שלטון השקל עשוי להתחזק ב-2% עד 3%, על רקע ציפייה לירידה בחששות סביב שינויים מוסדיים ושיפור ביחסי החוץ עם בעלות הברית במערב. לעומת זאת, בתרחיש של המשכיות הממשלה הנוכחית, הבנק האמריקאי מעריך שהשקל עלול דווקא להיחלש בכ-3%, ותשואות האג"ח וה-CDS צפויות לעלות בהתאם.

יחידת המחקר של הבורסה בתל אביב בחנה עשר מערכות בחירות מאז 2003 ומצאה תבנית ברורה: בשתי מערכות הבחירות של 2019, שהסתיימו ללא הקמת ממשלה, מדד ת"א 125 היה נמוך בממוצע בכ-5.3% כבר שלושה חודשים לפני ההצבעה. במערכות בחירות שהובילו להקמת ממשלה, הירידה המקבילה הייתה זניחה, 0.2% בלבד. אבל הפער הזה כמעט נעלם כעבור חמישה חודשים מהבחירות, כשהתשואה המצטברת עמדה על 6.7% במערכות ללא הכרעה לעומת 6.5% באחרות.

הממצא המעניין ביותר במחקר נוגע לתנודתיות עצמה, לא לכיוון המדדים. בשלושת השבועות הראשונים שאחרי הבחירות, התנודתיות במדדי הדגל גבוהה בכ-31% עד 45% בהשוואה לשבוע מסחר טיפוסי, ורק בהמשך החודש היא מתחילה להתמתן. בבורסה מסבירים זאת בכך שסגירת הקלפיות אינה מסיימת את אי-הוודאות אלא משנה את אופייה, כאשר תשומת הלב של המשקיעים עוברת לשאלת היתכנות הקמת ממשלה ויכולתה לקדם תקציב מסודר.

בשוק מצביעים על ארבעה תרחישים אפשריים ליום שאחרי. התרחיש הראשון הוא מבוי סתום, מצב שבו שני הגושים נותרים רחוקים מ-61 מנדטים ונדרש משא ומתן ממושך או אף סבב בחירות נוסף. במצב כזה המדינה תמשיך לפעול לפי תקציב המשכי, מה שעשוי לרסן את גיוסי החוב ולתמוך בטווח הקצר באג"ח הממשלתיות, אך דחייה ממושכת של החלטות על הגירעון ועל תקציב הביטחון עלולה להעלות את פרמיית הסיכון. התרחיש הרביעי והקשה מכולם משלב תוצאה פוליטית עם הסלמה ביטחונית, תרחיש שבו הצפי הוא למעבר לנכסים בטוחים, פיחות חד בשקל, קפיצה בפרמיית הסיכון וירידות במניות התלויות בצריכה המקומית.

יניב פגוט, סמנכ"ל המסחר בבורסה לניירות ערך, מציין כי בבדיקה של עשר מערכות בחירות קודמות לא נמצא ולו יום מסחר אחד שבו נרשמה תנועה של 4% או 5% לכיוון מסוים ביום שאחרי הבחירות עצמו. "זה די הפתיע אותי", אמר פגוט. לדבריו, התנועה הממוצעת ביום שאחרי הבחירות עמדה על כ-0.6% בלבד, והתנועה החדה ביותר שנצפתה הגיעה לכ-2%. העלייה האמיתית בתנודתיות, הוא מסביר, מגיעה רק בשבועות שלאחר מכן, כשמשקיעים שונים מעריכים את התוצאה הפוליטית בצורה שונה ונערכים בהתאם.

פגוט מעריך גם שהשוק המקומי נמצא במעמד המתנה כבר כמה חודשים, ומתמחר כעת בעיקר את תרחיש היעדר ההכרעה שעלה מהסקרים. "אנחנו באופן מסורתי לא מתמחרים פה תרחישים מאוד אופטימיים", אמר, והוסיף כי "הפוטנציאל לעלייה גדול מהפוטנציאל לירידה", כך שאם תתקבל הכרעה ברורה השוק עשוי להגיב בחיוב במידה משמעותית. הוא מצביע גם על כסף רב שיושב בצד, ובכלל זה משקיעים זרים שפעילותם פחתה בתקופה האחרונה, כפי שמשתקף בירידת המחזורים במניות הבנקים, וכסף זה עשוי לחזור לשוק במהירות יחסית אם תתבהר התמונה הפוליטית.

עוד מהדיווחים

בנק ישראל הותיר את הריבית על 3.25% ומעריך שהיא תרד ל-3% בתוך כשנה, תוך שהוועדה המוניטרית הדגישה שאי-הוודאות הגיאופוליטית נשארת גבוהה. מאז תחילת השנה מניות תל אביב עלו בכ-12%, אבל גם הן וגם השקל ויתרו על כ-10% מאז מאי. בשנה שאחרי בחירות הניב מדד ת"א-125 בממוצע כ-16.4%, לעומת ממוצע ארוך טווח של כ-11.5%.

למה זה חשוב

תנודות חדות בשקל ועלייה בפרמיית הסיכון (ה-CDS) עשויות לייקר בעתיד את עלויות גיוס החוב של המדינה ואת הריבית במשק. חוסכים בקרנות פנסיה וגמל חשופים לתנודתיות הגבוהה הצפויה במדדי הבורסה בשבועות הקרובים, עד שתתבהר התמונה הפוליטית.

המבחן המעשי הראשון לכל ההערכות הללו יתקיים עם פתיחת המסחר בבורסה בתל אביב בשעה 10:00. המשקיעים יעקבו לא רק אחרי כיוון המדדים אלא גם אחרי מידת התנודתיות, רמת המחזורים ותגובת שוק האג"ח והמט"ח, שישקפו יחד עד כמה השוק כבר תמחר את תרחיש אי-ההכרעה עוד לפני פרסום התוצאות הסופיות.