מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות הודיע היום (חמישי) כי בחצות הלילה שבין חמישי לשישי, 1 במאי, יעלה מחיר ליטר בנזין 95 אוקטן בשירות עצמי ל-8.07 שקלים. מדובר בעלייה של 2 אגורות לעומת אפריל, ובהמשך ישיר לזינוק של 1.03 שקלים שנרשם בתחילת אפריל. כלומר: מי שתידלק בבוקר שישי ישלם כמעט 15% יותר מאשר בתחילת מרץ, שאז עמד המחיר על 7.02 שקלים בלבד.
ההסבר הרשמי מגיע מבת שבע אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז: "מחיר בנזין 95 בתחנות הדלק יתעדכן בחודש הקרוב ב-2 אגורות. מחצית מהעלייה - אגורה אחת - נובעת מעדכון רכיב הבלו. האגורה הנוספת משקפת את העלייה במחירי הדלק הבינלאומיים, שעלו בכ-6%, אך זו מותנה משמעותית בזכות ירידה בשער דולר שנחלש בכ-5%". במילים פשוטות: בלי ההיחלשות של הדולר מול השקל, ההתייקרות הייתה גבוהה בהרבה.
הציפיות המוקדמות אכן היו לזינוק חד יותר. מחירי הנפט המשיכו לטפס בחודש האחרון ואף התקרבו ל-100 דולר לחבית, אך דווקא חלשות הדולר היא שריככה את המכה בתחנות. זה בדיוק הסוג של מצב שבו מנגנון החישוב הישראלי פועל כמעין בולם זעזועים חלקי: הנוסחה הקבועה בצו הפיקוח לוקחת בחשבון את שער החליפין, ולכן ירידה בדולר מול השקל מקזזת חלק מהעלייה הבינלאומית.
כיצד בדיוק נקבע המחיר? מדי סוף חודש, מינהל הדלק והגז מחשב את המחיר לחודש הבא לפי ממוצע מחירי הדלק באגן הים התיכון בחמישה ימי מסחר שקדמו לשני ימי העבודה האחרונים בחודש. לסכום זה מוסיפים מס בלו, הוצאות שיווק ומע"מ, וממירים לשקלים לפי שער החליפין היציג של בנק ישראל. התוצאה: כ-45% מהמחיר הסופי בתחנה הוא מס בלו, כ-32% מחיר בינלאומי, כ-15% מע"מ, וכ-8% הוצאות שיווק. כשמחשבים זאת, ברור שבכל פעם שהממשלה נוגעת בבלו - ההשפעה על המחיר הסופי גדולה.
התוספת עבור שירות מלא נשארת ללא שינוי: 25 אגורות לליטר כולל מע"מ. באילת, שם המחירים נמוכים בשל הפטור ממע"מ, יעמוד הדלק על 6.84 שקלים לליטר - עלייה של שתי אגורות גם שם, עם תוספת שירות מלא של 21 אגורות ללא שינוי.
ההקשר ההיסטורי חשוב כאן. מחיר השיא בכל הזמנים לליטר בנזין 95 נרשם בספטמבר 2012, כאשר הגיע ל-8.25 שקלים. אז בחר ראש הממשלה בנימין נתניהו להפחית את מס הדלק כדי לרכך את הכעס הציבורי שהגיע בעקבות מחאת 2011. שנת 2022 הביאה עלייה נוספת מעל 8 שקלים, ושר האוצר אביגדור ליברמן נאלץ להתערב בצו הבלו. אותו "סבסוד" בוטל בתחילת 2024 על ידי שר האוצר הנוכחי בצלאל סמוטריץ', בין השאר על רקע הגירעון הגדל בתקופת המלחמה. כעת, עם מחיר של 8.07 שקלים, ישראל מתקרבת שוב לשיאים ההיסטוריים, אך עדיין רחוקה ב-18 אגורות מהשיא המוחלט.
ההשוואה למאי 2024 ממחישה את הקפיצה: אז נקבע המחיר ב-7.90 שקלים, שהיה הגבוה ביותר בשלוש שנים. היום אנחנו כבר מעל זה. לעומת הנקודה הזולה ביותר בשנים האחרונות, אפריל-מאי 2023 שבהם עמד הליטר על 6.81 שקלים בלבד בזכות הקלות ממשלתיות, מחיר מאי 2026 יקר יותר ב-1.26 שקלים לליטר. לנהג ממוצע שמתדלק 40 ליטר בכל פעם, זה הפרש של יותר מ-50 שקל לתדלוק.
על רקע כל זה, משרד האנרגיה והתשתיות פרסם לאחרונה קריאה לציבור לשקול מעבר לרכב חשמלי. לפי נתוני המשרד, כ-230 אלף נהגים בישראל כבר אינם מושפעים מהתייקרות הדלק, ומשפחה ממוצעת שעוברת לרכב חשמלי יכולה לחסוך כ-8,000 שקלים בשנה בעלויות תדלוק. זו לא מקרית שהנתון הזה יוצא דווקא כשהמחיר שובר שיאים - כשהדלק עולה, החשבון לטובת חשמלי משתפר.
השאלה שתעמוד על הפרק בחודשים הקרובים היא מה יקרה אם מחירי הנפט ימשיכו להיות גבוהים והדולר יתאושש. שילוב כזה, בלי מנגנון קיזוז של שער חליפין, עלול להוביל לחצות את רף 8.25 השקלים ולשבור את שיא 2012. ממשלות ישראל בעבר לא נשארו אדישות בנקודות כאלו, ושאלת התערבות בצו הבלו עשויה לחזור לשולחן.
מחיר הדלק בישראל ממשיך לטפס, ועם מחירי נפט גבוהים ומס בלו שרק עולה, הנהגים צפויים להמשיך לשלם יותר בכל חודש שעובר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה