זה קרה ב-4 במאי 2026. מאות אנשים התכנסו במג'אר שבצפון, והאירוע שהתקיים שם לא היה עצרת בחירות רגילה. זו הייתה ההכרזה על המפלגה הדרוזית הראשונה שתתמודד בזירה הארצית. שמה: "ברית אחים". האיש שעומד בראשה: אל"מ במילואים וג'די סרחאן.
סרחאן אינו פוליטיקאי מקצועי שצמח מתוך הסיעות. הוא איש צבא. שירת כמפקד הגדוד הדרוזי ואחר כך כראש מנהל אוכלוסיות בצה"ל. במלחמת לבנון השנייה היה בין הקצינים הראשונים שנכנסו ללבנון ובין האחרונים שיצאו ממנה. זו הקורות חיים שבה הוא יוצא לפוליטיקה.
"אני עומד כאן היום בחרדת קודש, ברגע היסטורי", אמר סרחאן באירוע ההשקה. "לאורך השנים ליוותה אותנו תחושה כואבת - שותפות מלאה בחובות, אבל חסרה צדק וזכויות. שוב ושוב הבטיחו לנו הבטחות שהתאדו יום אחרי הבחירות, ונציגים הפכו לחותמת גומי בשם משמעת סיעתית. כל זה על חשבון הילדים שלנו והעתיד שלהם". הקהל שמע. ההכרזה הרשמית התקבלה בהתרגשות ניכרת.
הרקע לא נולד אתמול. שנים של תסכול צברו לחץ בעדה. חוק הלאום עורר כאב עמוק. חוק קמיניץ, עם עיצומים כבדים על בנייה ביישובים הדרוזיים, הוסיף שמן למדורה. ובבחירות 2022 הגיע הנמוך מכולם: ח"כ דרוזי אחד בלבד, חמד עמר מישראל ביתנו, ייצג קהילה של למעלה מ-154 אלף תושבים. המסקנה שאליה הגיעו חלקים הולכים וגדלים בעדה: מיקום בתוך מפלגות אחרות לא עובד.
"הגיעה העת לשנות את המשוואה ולהפסיק להתפזר", אמר סרחאן בנאומו. "לא עוד להסתפק בפירורים. הפעם אנחנו מבקשים את הכל. הפעם אנחנו לוקחים אחריות על העתיד שלנו, על האדמות שלנו ועל המשפחה שלנו". ואז הוסיף, ברור ויותר אישי: "אנחנו תושבי הצפון לא נסבול עוד סבב ועוד סבב. הגיע הזמן שהצפון יפרח בביטחון אמיתי. יש לנו את הצבא הכי חזק והחיילים הכי נחושים - ועכשיו הגיע הזמן שגם מקבלי ההחלטות יהיו ראויים להם".
לצד סרחאן ברשימה כבר ניצבים שמות מוכרים בעדה: הקאדי שיח' ענתיר מעדי, ראש עיריית מג'אר, ראש מועצת ירכא, ראשי מועצות לשעבר, קצינים בכירים במילואים, וראאד שנאן, מנכ"ל מועצת העדה הדרוזית. מבנה הרשימה מגלה כוונה מוצהרת: לא להסתמך על שם אחד, אלא לבנות גוש. ומפתיע במיוחד: שילוב נשים דרוזיות בתפקידי מפתח בהנהגה, דבר שאינו מובן מאליו בפוליטיקה המגזרית.
הערכות הפנימיות של המפלגה מדברות על 2 עד 2.5 מנדטים. מספר שיכול, בתנאים נכונים, להפוך אותה ללשון מאזניים. כבר בימים אלה מגיעות פניות ממפלגות שרוצות לדבר. המפלגה מציגה עצמאות מוחלטת כקו אדום, אך משאירה פתח לבריתות אסטרטגיות לפני הבחירות. אחוז החסימה עומד על למעלה מ-150 אלף קולות - וכולם יודעים שריצה עצמאית לחלוטין היא הימור גדול.
הדמוגרפיה מספרת סיפור מרשים: האוכלוסייה הדרוזית בישראל גדלה מ-14,500 נפשות בקום המדינה ל-154 אלף תושבים היום. הריכוזים הגדולים נמצאים בדאלית אל-כרמל - כ-18,000 תושבים - ובירכא עם כ-16,000. כ-30 אלף דרוזים ברמת הגולן, רבים מהם ללא אזרחות ישראלית, אינם שותפים בקלפי. הפוטנציאל האלקטורלי ברור. השאלה היא האם הוא יתגייס.
הבחירות לכנסת צפויות להתקיים עד אוקטובר 2026, ולמפלגה יש כחצי שנה להפוך התרגשות לקולות. החודשים הקרובים יגלו אם "ברית אחים" תצליח לפרוץ לכנסת כגוף עצמאי, תמצא שותף לבריתה, או תסיים את דרכה כעוד מפלגה שנשארה מחוץ למשכן.
ההיסטוריה של ייצוג העדה הדרוזית בכנסת - שהסתמכה תמיד על חסד אחרים - עומדת לפני מבחן של ממש.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה