טראמפ מאיים על טהרן: "הם יודעים מה יקרה להם בקרוב"

מחירי הנפט זינקו לשיא חדש ביומיים האחרונים, כאשר חבית ברנט חצתה את רף 110 הדולר וסוגי הנפט האמריקאי התקרבו ל-107 דולר - זה היום השלישי ברציפות שבו הם עולים. הסיבה המיידית: דיווחים כי איראן מסיימת היערכות מבצעית לעימות מחודש, הפעם בעצימות גבוהה בהרבה מזו שאפיינה את הסבב הקודם. בטהרן, לפי ניתוחים של חוקרים המקורבים לממסד הביטחוני האיראני שפורסמו בניו יורק טיימס, המשמרות המהפכה כבר לא מתכוננות למלחמת התשה ממושכת - אלא לבליץ קצר, מרוכז ומכוון ישירות לתשתיות האנרגיה של האזור.

האסטרטגיה שמתגבשת בטהרן היא כפולה: תקיפות טילים מאסיביות על שדות נפט, בתי זיקוק ונמלים בסעודיה, כווית ואיחוד האמירויות - ובמקביל חסימה ימית בשתי חזיתות. מצר הורמוז, שדרכו עוברת כחמישית מהנפט העולמי, כבר חסום חלקית מאז פברואר. בתרחיש שמתאר חמידריזה עזיזי, מומחה לביטחון איראני במכון הגרמני לענייני ביטחון בינלאומיים, יכולה איראן לשגר מאות טילים ביום ובמקביל לפתוח חזית שנייה במיצרי באב אל-מנדב, שדרכם עוברת עשירית נוספת מהמסחר הימי העולמי. המטרה: לפצל את הקשב הצבאי האמריקאי ולהפעיל לחץ ישיר על ממשל טראמפ.

לפי דיווחים מגורמים בצבא ארצות הברית, טהרן ניצלה את שבועות הפסקת האש לשיקום מואץ של יכולותיה הצבאיות, ובכלל זה תיקון עשרות אתרי טילים בליסטיים שהופצצו, הזזת משגרים ניידים ולימוד שיטתי של טקטיקות הטיסה האמריקניות - בסיוע מומחים רוסיים. גורם צבאי אמריקני אישר כי הפלת מטוס ה-F-15E והפגיעה ב-F-35 חשפו בעיה חמורה: טקטיקות הטיסה של ארה"ב הפכו "צפויות מדי", באופן שאיפשר לאיראן להתמודד איתן ביעילות גוברת. הפנטגון מעריך כי חמשת שבועות הלחימה השמידו כ-13,000 מטרות ומחקו כמעט לחלוטין את חיל הים האיראני - אך מאגר הגרעין של איראן נותר, נכון להיום, ללא פגע.

המקורות מוסיפים כי איראן השתמשה בחודש הפסקת האש כדי לשקם עשרות אתרי טילים בליסטיים, לפזר משגרים ניידים ולנתח בשיטתיות את דפוסי הטיסה של מטוסי הקרב והמפציצים האמריקניים. הזזת המשגרים הניידים נחשבת לצעד המדאיג במיוחד מהבחינה המבצעית: בעוד שמשגרים קבועים ניתן לאתר, למפות ולתקוף, משגרים ניידים שפוזרו בשטחים שונים יוצרים אי ודאות מתמדת לגבי מיקומם ומקשים הרבה יותר על כל ניסיון לסכל ירי מראש.

הרטוריקה האיראנית הפכה לתוקפנית במיוחד בשבועות האחרונים. מהדי חראטיאן, אנליסט המקורב לכוחות הביטחון של איראן, אמר בפומבי כי "אנחנו חייבים להחזיר את האמירויות לעידן של רכיבה על גמלים - ואנחנו מסוגלים לעשות זאת. אם ארצות הברית תפגע בתשתיות הכלכליות של איראן, איראן תגיב בהגבלת התנועה הימית במיצרי באב אל-מנדב." עלי אלפונה, עמית בכיר במכון מדינות המפרץ הערביות בוושינגטון, מדגיש כי "הצהרות אלו, על אף היותן מוגזמות, משקפות זרמי חשיבה חשובים בתוך הנהגת המשמרות המהפכה." לדבריו, "איום התגובה האיראנית נגד יצרניות נפט גדולות נותר אחד הגורמים הבודדים המרסנים את ההתנהגות האמריקנית כלפי איראן."

הרקע לשינוי האסטרטגי הוא תחושת לחץ גובר בטהרן. מדיניות "הלחץ המקסימלי" של ממשל טראמפ הובילה לנזק כבד ליצוא הנפט האיראני. שיחות הגרעין שנוהלו בתיווך פקיסטן נקלעו למבוי סתום, כשוושינגטון דורשת עצירה מוחלטת של תוכנית הגרעין ופתיחה מחדש של מצר הורמוז, ואיראן לא הציגה ויתורים בסוגיות הליבה הללו. טראמפ, שהחריף את המסרים בפוסטים שכתב כי "השעון מתקתק עבור איראן", דחה גם הצעת הפסקת אש מטהרן וכינה אותה "חסרת ערך". בארצות הברית דווח כי הנשיא צפוי לדון עם בכירי מערכת הביטחון באפשרויות צבאיות נוספות.

טראמפ שלח הבוקר אזהרה חריפה לטהרן: הוא אינו מוכן לוותר לאיראן על דבר, והמשטר שם יודע היטב מה צפוי לו בקרוב. זאת, שעות אחרי שנחשף כי ביטל ברגע האחרון מתקפה אמריקנית רחבת היקף שהייתה אמורה לצאת לפועל אתמול, בעקבות לחץ ישיר מסעודיה, קטאר ואיחוד האמירויות. טראמפ עצמו פרסם כי "התבקשתי על ידי אמיר קטאר, יורש העצר של ערב הסעודית ונשיא איחוד האמירויות לעצור את המתקפה הצבאית המתוכננת שלנו נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן, שהייתה אמורה להתבצע מחר". לדבריו, מתנהלים כעת "מגעים רציניים" ויש "סיכוי טוב מאוד" להגיע להסכם שיגביל את תוכנית הגרעין האיראנית - אך גורמים אמריקניים ציינו לניו יורק טיימס כי ייתכן שהצהרותיו הפומביות הן מהלך הטעיה, וכי הוא עשוי להורות על תקיפות בכל זאת. מדינות המפרץ ביקשו זמן נוסף לדיפלומטיה - וטראמפ נענה, אך הבהיר: מדובר בדחייה זמנית בלבד.

המסר האיראני הרשמי לא נשאר מאחור. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן הצהיר ברשת החברתית X כי "בשום נסיבות לא תיסוג איראן מהזכויות הלגיטימיות של העם האיראני ושל המדינה", והבהיר שהדיאלוג עם ארצות הברית אינו ויתור וכי הרפובליקה האסלאמית לא תכנע. בועז ביסמוט, יושב ראש ועדת חוץ וביטחון בכנסת, הוסיף כי "איראן היום היא בדיוק אותו דבר כמו ערב שאגת הארי", ואמר כי "לאיראן לא האמנתי אף פעם ואני לא מאמין להם היום".

בכיר איראני חשף בפני רויטרס שיש קווים אדומים שאיראן לא תחצה בשום הסכם: ויתור על תוכנית הטילים הבליסטיים, על תוכנית הגרעין ועל השליטה במצר הורמוז. "תוכנית הגרעין ושליטה במצר הן שתי הדרכים להבטחת הישרדות המשטר", אמר הבכיר. גורמים בכירים במזרח התיכון הוסיפו כי "האזור נמצא במלחמת התשה והסיכוי לתקיפה אמריקנית-ישראלית משולבת גובר מיום ליום".

הדיווח על ההיערכות האיראנית מגיע על רקע סבבי העימות הישירים שכבר התרחשו בין ישראל לאיראן - ישראל תקפה יעדים בתוך איראן, ואיראן שיגרה טילים ורחפנים לעבר ישראל במספר גלים. בשלב זה לא פורסמה תגובה רשמית מצד ממשלת ישראל, צבא ההגנה לישראל או ממשלות המפרץ לדיווח הספציפי על ההיערכות. מדינות המפרץ, שחלקן שמרו על קשרים עדינים עם טהראן, נדרשות כעת להיערך למצב שונה לחלוטין: לפי הדיווח, איראן רואה בהן יעדים לגיטימיים, בין אם בשל קרבתן לארצות הברית ובין אם בשל שיתוף הפעולה שלהן עם ישראל.

הנזק הכלכלי כבר ממשי ומדיד. לפי נתונים שפרסם הפייננשל טיימס, מאז פרוץ העימות ספגו הצרכנים האמריקאים הוצאה עודפת של למעלה מ-41.5 מיליארד דולר על דלק בלבד - כ-316 דולר בממוצע לכל משק בית. מחירי הבנזין בארצות הברית זינקו ב-51% ל-4.51 דולר לגלון, ומחירי הסולר קפצו ב-54%. ברמה הגלובלית, 279 חברות ענק כבר ספגו נזק של לפחות 25 מיליארד דולר, כשחברות תעופה לבדן הציגו עלויות עודפות של כ-15 מיליארד דולר. טויוטה דיווחה על פגיעה צפויה של 4.3 מיליארד דולר, פרוקטר אנד גמבל העריכה נזק של כמיליארד דולר, ואפילו מקדונלד'ס התריעה כי התייקרות הדלק שוחקת את הביקושים.

שוקי האג"ח בעולם מגיבים בחדות. תשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית ל-10 שנים טיפסה ל-4.61%, שיא של למעלה משנה, ותשואת ה-30 שנה חצתה את 5.1% לראשונה מאז 2007. גם בגרמניה ויפן נרשמות עליות חדות. הנתונים הפיצו את הנחת עבודה של המשקיעים: במקום הורדות ריבית שנצפו בתחילת השנה, חוזים עתידיים בארצות הברית מתמחרים כעת אפשרות של העלאת ריבית בשנה הקרובה. באירופה, הבנק המרכזי האירופי נראה כמוכן להעלות ריבית כבר ביוני, עם הסתברות גבוהה מאוד להידוק נוסף בהמשך.

אירופה חשופה במיוחד. נציב הכלכלה של האיחוד האירופי, ולדיס דומברובסקיס, הכריז כי תחזית האביב של האיחוד תכלול הורדת תחזית הצמיחה ועליית תחזית האינפלציה, ותיאר את המצב כ"הלם סטגפלציוני". בניגוד למשבר הקורונה, דומברובסקיס הדגיש כי מרחב הפעולה הפיסקלי מצומצם, ושסיוע רחב עלול להחריף את התלות בדלקים. לצד זה, מלאי הנפט הגלובלי נשחק בקצב שמוגדר חריג היסטורית על ידי סוכנות האנרגיה הבינלאומית, ואסטרטגים בשוק מזהירים שהמלאי לא יחזור לרמות נוחות לפני דצמבר 2027.

בישראל, לעומת זאת, התמונה מורכבת יותר. מדד המחירים לצרכן לאפריל עלה ב-1.2% בלבד, נמוך מהתחזיות, והאינפלציה השנתית נשארה ב-1.9%. בבתי ההשקעות מעריכים כי בנק ישראל עשוי לחזור להורדת ריבית כבר ביולי, ולבצע שתי הפחתות עד סוף 2026. עם זאת, אי הוודאות הגיאופוליטית, הצפי לעלייה בהוצאות ממשלתיות ועליית ציפיות האינפלציה בעולם מאזנים את הלחץ לכיוון ההפוך.

בישראל, אלוף במיל' יעקב עמידרור, לשעבר ראש המל"ל, העריך כי טראמפ לא יתגמש במשא ומתן: "ידרוש את מה שהכרחי, כלומר פירוק ממערך הגרעין האיראני". עמידרור הוסיף כי "הכלים של השח כבר פרוסים על השולחן", ואילו לאיראנים "אין גמישות - הם ערוכים בהגנה וינסו לשגר מקסימום טילים". לגבי חיזבאללה ציין כי הארגון "הולך ונחלש: כל יום שהוא יורה הוא מאבד נטו מכוחו", ועוצמתו כיום היא כנראה פחות משליש ממה שהיה לו בתחילת המלחמה. עם זאת הזהיר כי עדיין נותרו לו "הרבה מאוד יכולות שיגור".

בוול סטריט מנסים להעריך אם מדובר בגל לחץ זמני או בפתיחת סיבוב משמעותי. בית ההשקעות Alpine Macro מעריך כי קיימת הסתברות של כ-50% להסכם כלשהו בין ארצות הברית לאיראן בשבועות הקרובים. אבל ניתוח המצב הנוכחי מלמד שהפערים בין הצדדים רחבים. בשאלת הגרעין, האמריקאים לא מוותרים על דרישת הפירוז המוחלטת. האיראנים, שבסבב הקודם הגבילו במכוון את שיגורי הטילים כדי לשמר מלאים לעתיד, כעת מסמנים שבסבב הבא הם יורים הכל. כל עוד הפאזל הזה לא פתור, מחיר חבית הנפט ימשיך לשמש כמד-חרדה הכנה ביותר של הכלכלה העולמית.