משרד החקלאות וביטחון המזון השיק מסלול תמיכה ייעודי למגדלי מטילות ביישובים הצמודים לגבול לבנון. ההשקעה הכוללת עומדת על כ-22 מיליון שקל, ותחולק לאורך השנים 2025-2026. המסלול נועד לסייע לחקלאים להשלים את המעבר ללולים חדישים נטולי כלובים ולשדרג את תשתיות הייצור שלהם.
ההחלטה היא חלק מיישום החלטת ממשלה רחבה יותר לחיזוק ההתיישבות והחקלאות באזורי קו העימות. האזור סבל בשנה האחרונה מנזקים ומשיבושים כבדים בעקבות הלחימה בצפון, וחלק גדול מהחקלאים בו נאלצו להקפיא או לצמצם את פעילותם. המסלול החדש מנסה לספק להם גב כלכלי ולעודד אותם להמשיך לעבוד.
מנכ"ל משרד החקלאות וביטחון המזון, אורן לביא, הסביר את הרציונל מאחורי הצעד: "מסלול התמיכה החדש מהווה מהלך אסטרטגי חיוני לחיזוק היישובים בקו הגבול הצפוני. אנו פועלים ומעניקים לחקלאים המקומיים ודאות וכלים מתקדמים לשדרוג הלולים לטכנולוגיות חדישות ללא כלובים, ובכך מבטיחים הלכה למעשה את חיזוק ביטחון המזון המקומי ואת רציפות הייצור הישראלי."
התמיכה הכספית תינתן לטווח רחב של השקעות בענף ההטלה. החקלאים יוכלו לקבל מימון לרכישת מיכון וציוד חקלאי מתקדם, להטמיע טכנולוגיות חדשניות לניהול הלול, ולהקים או להרחיב מבנים חקלאיים. בנוסף, המסלול מכסה גם פיתוח תשתיות תומכות כמו מערכות מים, מרכזי מזון ומכוני תערובת.
מעבר לכך, הנוהל כולל תמיכה בהקמת מכוני מיון לביצים, שיפור תשתיות פנימיות במשק כגון דרכים וגידור, והקמת מתקנים לטיפול בתוצרי לוואי. האחרון נועד לקדם התייעלות סביבתית ולהפחית את העומס שמותירה פעילות המשקים על הסביבה הקרובה.
הדגש על מעבר ללולים נטולי כלובים אינו מקרי. ישראל נמצאת בתהליך הדרגתי של שינוי מודל גידול העופות בענף הביצים, במסגרת מדיניות כוללת לקידום רווחת בעלי החיים. לולים נטולי כלובים מאפשרים לתרנגולות מרחב תנועה רב יותר, אך מצריכים השקעה גבוהה יותר בתשתיות ובטכנולוגיה. בתנאים הרגילים זה עומס כלכלי לא פשוט, כשמוסיפים לזה את אי-הוודאות הביטחונית באזור הגבול, מדובר בנטל משמעותי על חקלאים שפעלו עד כה בתנאים קשים.
מבחינה אסטרטגית, המהלך שואב מתפיסה שרווחת בממשלה זה שנים: נוכחות חקלאית פעילה בשטחי הגבול היא לא רק עניין כלכלי אלא גם ביטחוני. חקלאים שנשארים בשטח, עובדים את האדמה וממשיכים לייצר מהווים עוגן לקהילות המקומיות ומקשים על ניסיונות לפרק את ההתיישבות בצפון. מכאן שהתמיכה בלולים היא, בפועל, גם תמיכה בהמשך הקיום האזרחי באזור.
כעת עיני החקלאים באזור מופנות לפרטי יישום המסלול - כיצד ייקבעו הקריטריונים לקבלת התמיכה, מה יהיה גובה המענק לכל משק ומשק, ומהם המועדים המדויקים להגשת הבקשות. המשרד טרם פרסם את מלוא פרטי הנוהל המינהלי, אך על פי הדיווחים המסלול אמור להיפתח לפניות במהלך השנה הקרובה.
הממשלה מסמנת כי גם בתקופה של שיקום לאחר הלחימה בצפון, יישובי קו הגבול ייזכו בתמיכה כלכלית מוחשית שמטרתה להחזיר את גלגל הייצור החקלאי לפעולה מלאה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה