קבוצת נקסטקום, העוסקת בהקמה ותחזוקה של תשתיות תקשורת ואנרגיה מתחדשת, פרסמה הבוקר את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2026. על פי הדוחות, ההכנסות טיפסו לכ-113.9 מיליון שקל, גידול של כ-13.5% בהשוואה לכ-100.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. אבל למרות הגידול במחזור ולמרות חתימת עסקאות בהיקף מרשים, השורה התחתונה אדומה: החברה עברה להפסד נקי של כ-217 אלף שקל, לעומת רווח נקי של כ-1.3 מיליון שקל ברבעון המקביל.
המנוע המרכזי לצמיחה בהכנסות היה תחום האנרגיה המתחדשת, שם נרשם גידול של כ-24% להכנסות של כ-54.5 מיליון שקל. בתוך המגזר הזה, הבולטת ביותר היתה פעילות הקמת החוות הסולאריות הקרקעיות: ההכנסות מתחום זה יותר מהוכפלו, מכ-21 מיליון שקל לכ-44.2 מיליון שקל. לצד זאת, מגזר תשתיות התקשורת הציג צמיחה מתונה של כ-5% לכ-58.8 מיליון שקל, בזכות גידול בפרויקטים של תשתיות קווי נתונים ומערכות מתח נמוך.
מנגד, שיעור הרווח הגולמי ירד ל-8.6%, לעומת 9.5% ברבעון המקביל, למרות שהרווח הגולמי בפועל עלה מעט לכ-9.8 מיליון שקל. הירידה בשיעור הרווחיות נובעת משחיקה בפרויקטים של הקמת חוות סולאריות קרקעיות ובפרויקטים סולאריים על גגות ומאגרי מים, לצד ירידה ברווחיות פעילות התקנות הטלוויזיה הרב-ערוצית. הרווח התפעולי, לעומת זאת, דווקא עלה בכ-11% לכ-3.3 מיליון שקל. המעבר מרווח להפסד בשורה התחתונה נובע בעיקר מגידול בהוצאות המימון ומהפסדי חברות כלולות.
ההון העצמי של נקסטקום עמד בסוף מרץ 2026 על כ-127.7 מיליון שקל, כ-35.7% מסך המאזן. מנכ"ל החברה, גיא ישראלי, הסביר את הרבעון החלש בהשפעות המלחמה: "הרבעון הראשון של השנה משקף את ההשפעות של התקופה המאתגרת שעברה על המשק, שהביאה לעיכוב בהתקדמות בפרויקטים. בשל המלחמה לא ניתן היה לקיים עבודות בשטח". החברה ציינה כי הגיוס לשירות מילואים והמגבלות על התקהלות וחובת קרבה לאזורים מוגנים שיבשו את ביצוע הפרויקטים.
בה בעת, נקסטקום מדווחת על תיאבון עסקי בולט. מתחילת השנה חתמה החברה על הסכמים חדשים בתחום האנרגיה המתחדשת בהיקף מצטבר של כ-324 מיליון שקל. במרץ 2026 נחתמו הסכמי EPC עם חברת פאוורג'ן להקמת שני פרויקטים של חוות סולאריות משולבות אגירה, בהיקף כולל של כ-48 מיליון שקל. באפריל נוסף הסכם EPC נוסף בהיקף של כ-28 מיליון שקל, ובמקביל נחתם הסכם עם אי.די.אף להקמת מתקן אגירה באזור הנגב המערבי בהיקף של כ-65 מיליון שקל.
עסקה בולטת נוספת היא הרחבת ההסכם עם חברת פריים, הכוללת 11 אתרים סולאריים משולבי אגירה נוספים בהיקף של כ-183 מיליון שקל, בנוסף להסכם קודם בהיקף של כ-200 מיליון שקל. החברה גם החלה בעבודות בפרויקט אשלים, הקמת חווה סולארית עבור אי.די.אף בהיקף של כ-105 מיליון שקל, וצפויה בקרוב להתחיל בפרויקט דימונה בהיקף של כ-260 מיליון שקל. צבר ההזמנות של נקסטקום עמד בסוף שנת 2025 על כ-900 מיליון שקל.
ישראלי הוסיף כי למרות הרבעון הקשה, הסימנים לשינוי כבר נראים: "כבר כעת אנו רואים את תחילת מימוש צבר הפרויקטים המשמעותי שבנינו. אנו מזהים התקדמות הולכת וגוברת בהוצאה לפועל של פרויקטים, לצד האצה בפעילות בשטח. תחום האנרגיה המתחדשת הופך למנוע צמיחה מרכזי עבור הקבוצה". החברה מציינת גם סיכונים בסביבה העסקית: עלייה חריגה במחירי חומרי הגלם, שינויים בשרשראות האספקה הגלובליות, וביקושים מוגברים לתשתיות טכנולוגיות על רקע התרחבות תחום הבינה המלאכותית.
גם חברת אלבר שירותי מימונית, שמפעילה צי רכב ופעילות ליסינג, מדווחת על רבעון מעורב. ההכנסות הכוללות ברבעון הראשון של 2026 הסתכמו בכ-863.1 מיליון שקל, גידול של כ-6% לעומת כ-812.8 מיליון שקל אשתקד. הגידול הגיע בעיקר ממגזר הליסינג, שבו ההכנסות עלו לכ-291.3 מיליון שקל מכ-273.9 מיליון שקל, וממגזר מכירות כלי הרכב שהסתכם בכ-373.3 מיליון שקל.
אלא שהרווח הנקי של אלבר ירד בחדות: כ-16 מיליון שקל ברבעון הראשון לעומת כ-21.2 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של כ-24%. הסיבות: הרווח ממגזר הליסינג נשחק מכ-67.2 מיליון שקל לכ-51.5 מיליון שקל, והוצאות ההנהלה והכלליות גדלו בכ-10% לכ-49.7 מיליון שקל, בעיקר בשל עלייה בהוצאות שכר דירה וייעוץ. הרווח לפני מסים ירד לכ-22.3 מיליון שקל לעומת כ-30.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. גם אלבר ציינה כי מבצע "שאגת הארי" שנפתח בסוף פברואר 2026 הוביל לירידה זמנית בהיקפי מכירות הרכבים ומתן הלוואות המימון, אם כי לטענת החברה ההשפעה הכוללת על הרווחיות לא היתה מהותית.
לצד הירידה ברווח, אלבר מציגה כמה נקודות אור. מגזר סחר הרכב, הכולל יבוא כלי רכב ומותגי דו-גלגלי כמו הארלי דוידסון וטריומף, רשם רווח מגזרי של כ-9.2 מיליון שקל, זינוק לעומת כ-600 אלף שקל בלבד ברבעון המקביל. מגזר המשכנתאות וההלוואות המגובות בנדל"ן, שהחל לפעול במלואו במהלך 2025, הניב הכנסות של כ-22.3 מיליון שקל ורווח מגזרי של כ-2.7 מיליון שקל, כשבמהלך הרבעון העמידה החברה משכנתאות חדשות בסך של כ-303.9 מיליון שקל.
בשוק ההון, אלבר ממשיכה לגייס חוב בהיקפים גדולים. בינואר 2026 השלימה הנפקה פרטית של אג"ח בהיקף של כ-204.5 מיליון שקל, ובמאי 2026 הניב גיוס חוב ציבורי נוסף תמורה כוללת של כ-576.2 מיליון שקל, תחת דירוג של +ilA. הדירקטוריון אישר גם חלוקת דיבידנד לבעלי המניות בסך של כ-6.5 מיליון שקל ותוכנית לרכישה חוזרת של אגרות חוב בהיקף של עד 50 מיליון שקל. סך נכסי החברה צמח ב-18% לכ-6.92 מיליארד שקל, וההון העצמי גדל ב-15% לכ-990 מיליון שקל.
שתי החברות מציגות תמונה דומה: ההכנסות גדלות, אבל הלחצים מהמלחמה, מעלויות המימון ומהשחיקה בשולי הרווח לוחצים כלפי מטה על השורה התחתונה, ועיניהן נשואות לרבעונים הבאים שבהם הן מצפות לראות את הצבר הגדול מתחיל להיות מומש.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה