יש סטארטאפ ישראלי קטן שמציע לערער על דוח חניה ב-35 שקל בלבד, בעזרת בינה מלאכותית. נשמע מצוין, נכון? ובכן, לשכת עורכי הדין לא ממש ממלמלת "כל הכבוד ליזמות". היא מאיימת לסגור אותו.
הסטארטאפ נקרא LoFrayer, והיזם שמאחוריו הוא דוד פופוביץ'. הרעיון פשוט: מעלים תמונה של הדוח, המערכת סורקת, מצליבה עם תקדימים משפטיים ומייצרת מכתב ערעור מנומק. המשתמש משלם 35 שקל בלבד, ורק עבור שירות המשלוח והטיפול הבירוקרטי בדואר רשום דיגיטלי. שאר השירות - בחינם.
אבל הוועדה להגנת המקצוע של לשכת עורכי הדין לא מתרשמת. היא שלחה לפופוביץ' מכתב רשמי עם אולטימטום של שלושה ימים בדיוק: להוריד את האתר לצמיתות, אחרת יוגש נגדו צו מניעה בבית המשפט. הטענה? מדובר ב"מעשה פלילי".
עורך הדין יוסף ויצמן, יושב-ראש הוועדה להגנת המקצוע והמשנה לראש לשכת עורכי הדין, הסביר את עמדתו. לדבריו, איתור כשלים טכניים בדוח וניסוח מכתב ביטול לעירייה הם "פעולה משפטית ויעוץ משפטי" לכל דבר, שמותרים על פי סעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין רק לעורכי דין מוסמכים. "ברגע שיש פלטפורמה שמזמינה את הציבור לבוא, לשלם, ולקבל פלטפורמה משפטית שמייעצת איך לערער על דוח, זו עבירה ברורה על החוק", אמר ויצמן.
כשנשאל למה הלשכה לא תובעת גם את גוגל ואנתרופיק, שהרי כל אדם יכול לפתוח צ'אט בינה מלאכותית ולבקש ניסוח מכתב בחינם לגמרי, ויצמן הבדיל: אדם שמתייעץ בעצמו, עם שכן, או עם כלי AI פרטי - זה מותר לגמרי. הבעיה מתחילה כשגורם עסקי שלישי קם באמצע, גובה כסף, ומציג את עצמו כחלופה משפטית לצרכן. מעניין שדווקא ה-35 שקל האלה הם הבעיה, לא ה-AI עצמו.
ויצמן אומנם מודה שחוקים ישנים לא מותאמים לעידן הבינה המלאכותית, ואפילו אמר שאולי "שווה לתקן את החוק". אבל עד אז, הוא מתעקש, החובה שלו היא להגן על החוק הקיים. כן, החוק משנת 1961. כן, לפני שהמצאו את האינטרנט.
פופוביץ' לא מתכוון להתקפל. במכתב המענה הרשמי ששלח ללשכה הוא טוען שהמערכת לא מעניקה ייעוץ משפטי פרסונלי ואין בה שום "מגע יד אדם", אלא מדובר ב"מחולל טכנולוגי קשיח" שבו המשתמש עצמו הוא שמחליט ועורך. הוא גם לא חוסך ביקורת: לטענתו, הלשכה מנסה להגן על "מונופול ישן וגילדות סגורות" על חשבון הכיס של הצרכן, במיוחד בתקופה שבה יוקר המחיה שובר שיאים.
"אם המיזם ייסגר, זה יגדע לחלוטין את הסיכוי של תעשיית הליגל-טק לצמוח בישראל", אמר פופוביץ', ויוסיף שזה ימנע פיתוח של מאות מיזמים שיכולים להנגיש שירותים משפטיים לציבור הרחב. הוא פנה גם בקריאה דחופה לקהילת ההייטק בלינקדין לחפש עבורו משרד עורכי דין שיסכים לייצגו בפרו-בונו, כדי לייצר "תקדים משפטי היסטורי" שיקבע שחוקים מ-1961 לא יכולים לחסום את מהפכת הבינה המלאכותית.
הסכסוך צפוי להגיע לבית המשפט, והתוצאה עשויה להכריע לא רק את גורל LoFrayer, אלא את כל שוק הליגל-טק הישראלי הצעיר שמנסה לצמוח.
בינתיים, הנהגים ממשיכים לשלם דוחות ולהמתין לראות מי ינצח: היזמות הישראלית או חוק בן שישים שנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה