חברת בנייה ובעל השליטה בה ייאלצו לשלם 175.5 אלף שקל למלווה חוץ-בנקאית, בעקבות פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב-יפו. ההכרעה התבססה בעיקרה על הקלטה של שיחת טלפון שנמשכה כ-90 שניות, שבה אישר בעל השליטה בחברה ערבות אישית לפירעון הצ'ק.
הסיפור מתחיל בקבלן משנה בשם א.צ.ב קורל הנדסה, שעבד עם חברת לונטר ל.מ. עבודות בנייה באתרי בנייה. חברת לונטר מסרה לקורל צ'ק על סכום של 175.5 אלף שקל עבור עבודות שביצעה. קורל, במסגרת הסכם מסגרת שהיה לה עם חברת אס קפיטל, הסבה את הצ'ק לחברת האשראי בעסקת ניכיון, כלומר מכרה אותו תמורת מזומן מיידי בניכוי עמלה. בשלב זה נראה הכול תקין.
הבעיה פרצה כשבעל השליטה בקורל, ציון באשא, עזב את המדינה, כפי שצוין בפסק הדין, "כאשר ידוע לה שהוא משאיר חובות כבדים אחריו". הצ'ק שהוחזק בידי אס קפיטל חזר, וזאת בעקבות הוראת ביטול שנתן מאור לונטר, בעל השליטה בחברת הבנייה, בעצמו. אס קפיטל הגישה תביעה שטרית כנגד חברת לונטר ומאור לונטר באופן אישי.
לב פסק הדין, שכתב השופט עדי הדר, מצוי בתמליל השיחה שהקליטה אס קפיטל עוד לפני ביצוע עסקת הניכיון. בשיחה זו ביקש נציג החברה, אלעד, לוודא עם מאור לונטר שהוא מקבל תמורה עבור הצ'ק וערב לפירעונו. לונטר השיב באופן מפורש: "קבילת תמורה מלאה עבורו? הכל. ערב לפירעונו האישי? כן". הוא אף מסר את מספר תעודת הזהות שלו לצורך זיהוי.
כשהצ'ק לא נפרע, ניסו הנתבעים לטעון לכישלון תמורה, כלומר שקורל לא סיפקה בפועל את העבודות שעבורן ניתן הצ'ק. אלא שבחקירתו הנגדית העלה מאור לונטר גרסה חדשה שלא הופיעה כלל בכתב ההגנה: הוא טען שבשיחה המוקלטת הוא אישר ניכיון של צ'ק אחר, לא זה שבמחלוקת, וכי טעה בגלל רעש שהיה באתר הבנייה באותו הרגע.
השופט הדר לא קיבל את הגרסה הזו. הוא הגדיר אותה כ"גרסה כבושה", כלומר טענה שהועלתה לראשונה בשלב מאוחר של ההליך, בלי שהוזכרה קודם לכן כשהייתה הזדמנות הגיונית לעשות זאת. השופט ציין כי הגרסה אינה נתמכת בשום מסמך, וכי הצ'ק הנוסף הנטען לא הוצג לבית המשפט. כלשונו: "אם הטענה בעניין השיק הנוסף הייתה נכונה, הנתבעים היו מציגים אותו אפילו במעמד הדיון ולכן פועלת לחובת הנתבעים חזקה שלא הגישו אותו כי אין שיק שמתאים לגרסה הכבושה".
בית המשפט קבע כי מדובר בתביעה שטרית המבוססת על פקודת השטרות, המקנה למחזיק בצ'ק כדין חזקה שקיבל תמורה עבורו. בנסיבות אלה, נטל ההוכחה עובר לנתבעים להפריך את קיום התמורה, ואת זה הם לא הצליחו לעשות. בין היתר, לא טרחו להביא לעדות את ציון באשא, בעל השליטה בקורל, שהיה יכול לתמוך בגרסתם.
שאלה מעניינת עמדה בבסיס חיובו האישי של מאור לונטר: הוא מעולם לא חתם על השטר עצמו כערב. השופט הדר קבע כי השיחה המוקלטת מהווה ערבות בעל פה תקפה, וכי חוק הערבות אינו דורש מסמך בכתב. "התובעת הוכיחה מתן הערבות בעל פה על ידי הגשת הקלטת מתן הערבות כמפורט בתמליל שיחת האישור", כתב השופט. מדובר בקביעה בעלת משמעות מעשית: ערבות שניתנת בעל פה, גם ללא חתימה על נייר, יכולה להיות אכיפה בבית משפט.
בית המשפט דחה גם טענות נוספות של הנתבעים. הם טענו כי מדובר בעסקת אשראי בריבית נשך האסורה על פי חוק, וכי התובעת אינה "אוחזת כשורה" בצ'ק. השופט קבע כי חוק אשראי הוגן אינו חל כאן מאחר שהלווה, קורל, הוא תאגיד ולא אדם פרטי.
עם זאת, בית המשפט לא חסך ביקורת גם מאס קפיטל עצמה, על התנהלות דיונית "בעייתית בהיבטים רבים", שכללה איחורים בהגשות ואי-צירוף קבלה לתצהיר. בשל כך הגביל השופט את שכר הטרחה שנפסק לזכותה ל-11.8 אלף שקל בלבד, למרות שזכתה במלוא סכום התביעה. בסך הכול חויבו הנתבעים לשלם 175.5 אלף שקל בצירוף ריבית מיום הגשת התביעה, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחה.
פסק הדין מדגיש שיחת טלפון מוקלטת יכולה לשמש ראיה מכרעת בבית משפט, ושהעלאת גרסה חדשה בשלב החקירה הנגדית, בלי לבססה במסמכים, עלולה לפגוע קשות באמינות הנתבע.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה