מגעים לפתיחת מצר הורמוז: איראן עשויה לאפשר לאירופה לפנות מוקשים

איראן שוקלת לאפשר למדינות אירופה לבצע את פינוי המוקשים ממצר הורמוז, במסגרת מגעים מתקדמים מול ממשל טראמפ לפתיחה מחדש של נתיב השיט האסטרטגי. הצעד, אם ייצא לפועל, עשוי לסלול את הדרך לחידוש תנועת הספנות במצר ולהחיות את השיחות בין וושינגטון לטהראן, לאחר חודשים של מתיחות וסגירה חלקית של אחד מנתיבי הנפט החשובים בעולם.

ההצעה, שעדיין נמצאת בשלבי דיון, מותנית בכמה תנאים מצד איראן: ערבויות ביטחוניות, הפסקת אש יציבה, ואישור מפורש של משמרות המהפכה האיראניים. עם זאת, טהראן ממשיכה להתעקש על שליטה במצר ועל גביית דמי מעבר מספינות, סוגיה שנותרה במחלוקת מרכזית מול הצד האמריקאי ומעכבת את החתימה על הסכם סופי.

ההודעה על ההתקדמות במגעים השפיעה מיד על שוקי הסחורות העולמיים. חוזי הנפט מסוג ברנט צנחו ביותר מ-5%, לרמה של כ-79 דולר לחבית, בעוד שחוזי הנפט האמריקאי מסוג WTI ירדו בכמעט 6%, לכ-75 דולר לחבית. מדובר בשפל של שלושה שבועות במחירי האנרגיה, ירידה שנבעה ישירות מהציפייה לפתיחת נתיב שדרכו עוברים כ-20% מאספקת הנפט והגז הטבעי הנוזלי היומית בעולם.

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בראיון כי המגעים עם איראן נמצאים בעיצומם ויש סיכוי ממשי להסכם בתוך ימים ספורים. "אנחנו מנהלים שיחות עם האיראנים", אמר בסנט. "יש סיכוי שנגיע היום או מחר להסכם לפתיחת המצר ולמעבר למצב מנורמל יותר בסכסוך הזה". כשנשאל אם איראן תורשה לגבות אגרת מעבר מספינות, השיב בסנט כי ההסכם המתגבש מדבר על חופש תנועה, ולא בהכרח על תשלום.

גם שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו התייחס לנושא ואישר כי חלה התקדמות בשיחות, אם כי הדגיש שהן טרם הסתיימו. לדבריו, בוושינגטון מקווים להגיע לפריצת דרך בקרוב מאוד. רוביו הציג בעבר את המתווה האמריקאי כתהליך דו-שלבי: תחילה הסכם דחוף על פתיחת נתיבי השיט במצר, ורק לאחר מכן דיון רחב יותר על תוכנית הגרעין האיראנית.

הרקע למגעים הנוכחיים הוא קריסתו של הסכם קודם שנחתם בין ארצות הברית לאיראן ב-17 ביוני, ושבו הצדדים סיכמו על פתיחת המצר אך ההסכם התפרק במהירות. הנשיא טראמפ מסר בסוף השבוע שהורה לבטל מתקפה צבאית משמעותית על איראן כדי לאפשר לנסות ולסיים את הסכסוך במשא ומתן, במקום בהסלמה צבאית.

במקביל למגעים מול ארצות הברית, מדווח כי איראן ועומאן קרובות להסכם נפרד לשחזור התעבורה הימית המסחרית במצר. לפי הדיווחים, במתווה המתגבש ספינות שייכנסו למפרץ יעברו בנתיב שיט הצמוד לחוף האיראני, בעוד שספינות היוצאות ישתמשו בנתיב סמוך לחוף עומאן. גורמים איראניים מסרו כי לא ייגבו אגרות מעבר, אלא "דמי שירות" שיכסו עלויות סביבתיות, אבטחה וכוח אדם, שיתחלקו שווה בשווה בין איראן לעומאן. גורם אמריקאי הגיב לכך וטען שהנתונים שמסרה איראן אינם מדויקים, וכי נתיבי מעבר זמניים לא ידרשו אישור איראני.

לא כל הגורמים בשוק משוכנעים שההסכם אכן ייחתם או יחזיק מעמד. ריאן מקיי, מנהל אסטרטגיית סחורות בחברת טי.די סקיוריטיז, העריך כי איראן לא תסכים לשום הסכם בלי לקבל שליטה במצר, ולכן יש סיכוי גבוה שכל הסכם פוטנציאלי ייכשל בשלב הזה. לדבריו, גם אם ייחתם הסכם מקיף, הפוטנציאל לגידול בזרימת הנפט דרך המצר מוגבל, שכן היקפי הייצוא הנוכחיים כבר משקפים את קצב ההתאוששות בייצור. גם בכירים בפנטגון הביעו ספקות לגבי יכולתו של ההסכם המתגבש למנוע סבב נוסף של תקיפות אמריקאיות.

על רקע הציפייה לירידת מחירי הנפט העולמיים, הבית הלבן פועל במקביל להוזלת מחירי הדלק בתוך ארצות הברית עצמה. הממשל צפוי להאריך את הפטור הזמני מחוק ג'ונס, חוק פדרלי משנת 1920 המחייב שכל הובלה ימית בין נמלים אמריקאיים תתבצע באוניות אמריקאיות בלבד. הארכת הפטור תאפשר למכליות זרות להמשיך ולהוביל דלק מחוף המפרץ לחוף המזרחי והמערבי, במחירים נמוכים משמעותית מהחלופה האמריקאית, אך המהלך נתקל בהתנגדות מצד איגודי עובדים ימיים ותעשיית הספנות המקומית, שטוענים כי הוא פוגע בביטחון הלאומי ומחליש את הצי המסחרי האמריקאי.

בשלב זה, מדובר עדיין בהצעות שבדיון ולא בהסכם חתום. בוושינגטון ובטהראן מדברים על מסגרת זמן של ימים בודדים, אך היסטוריית המשא ומתן בין הצדדים, ובראשה קריסת ההסכם מיוני, מלמדת כי גם הבנות שנראות קרובות עלולות להתפוגג במהירות. השווקים ימשיכו לעקוב מקרוב אחר כל התפתחות, כאשר כל סימן להתקדמות או לכישלון במגעים צפוי להשפיע באופן מיידי על מחירי הנפט העולמיים ועל יציבות שוקי האנרגיה.