משרד האוצר פרסם היום (שני) את נתוני ביצוע התקציב לחודש יולי 2026, ומהם עולה תמונה כלכלית חיובית באופן ניכר. גביית המסים בחודש החולף הסתכמה בכ-53.3 מיליארד שקל, זינוק ריאלי של כ-12% לעומת יולי אשתקד. מדובר באחד החודשים החזקים ביותר שנרשמו בשנה האחרונה מבחינת הכנסות המדינה.
הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים נותר ללא שינוי ברמה של 3.3% מהתוצר, כ-72.9 מיליארד שקל. מדובר בנתון נמוך משמעותית מיעד הגירעון שקבעה הממשלה לשנת 2026, שעומד על 4.9% מהתוצר. הגירעון החודשי ביולי עצמו הסתכם בכ-4.8 מיליארד שקל, נתון כמעט זהה למה שנרשם ביולי 2025.
הנתון הבולט ביותר בדוח הוא הגירעון המצטבר מאז תחילת השנה. מינואר עד יולי הצטבר גירעון של כ-11.5 מיליארד שקל בלבד, לעומת 37.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2025, ירידה של יותר משני שלישים. חשוב לציין כי תחילת 2025 הייתה מוטת מלחמה, כשהכלכלה הישראלית נשאה עדיין את מלוא העלות של הלחימה, מה שהעצים את הפערים בהשוואה השנתית.
הכנסות המדינה מתחילת 2026 חצו את רף 360 מיליארד השקל והסתכמו בכ-362.1 מיליארד שקל, לעומת כ-323.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, עלייה של כ-11.8%. במונחים ריאליים מדובר בגידול של כ-10% בגביית המסים מתחילת השנה.
באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מסבירים כי הזינוק נובע ממספר גורמים מרכזיים. המסים הישירים, הכוללים מס הכנסה, ניכויים משכר ומס חברות, עלו ביולי בכ-14%, בעיקר בזכות גידול בניכויים משכר ובהכנסות ממס הכנסה של עצמאים. הכנסות המדינה מעצמאים זינקו ב-21%, בעוד הגבייה ממס חברות עלתה ב-3% בלבד.
גורם משמעותי נוסף הוא שוק ההון. גביית המסים משוק ההון, כלומר ניכויים מניירות ערך, קפצה ביולי בכ-21% ולפי חלק מהנתונים אף ב-30% ריאלית. מתחילת השנה מדובר בזינוק מצטבר חריג של כ-79%. מדובר בשיקוף ישיר של הראלי בשווקים ושל רווחי ההון שממנו נהנים חוסכים ומשקיעים, כשגם קופת המדינה גובה את חלקה.
המסים העקיפים, בעיקר מע"מ, עלו בכ-9%, נתון המיוחס לגידול משמעותי בצריכה הפרטית בחודשים מאי-יוני וגם לעסקה גדולה בודדת. באוצר מבהירים כי חלק מהעלייה החדה בהשוואה לאשתקד נובע מבסיס נמוך, שכן נתוני יולי 2025 היו חלשים יחסית בשל צמצום הפעילות הכלכלית בעת מלחמת "עם כלביא".
בצד ההוצאות מצטיירת תמונה מורכבת יותר. הוצאות הממשלה מתחילת השנה הסתכמו בכ-373.6 מיליארד שקל, עלייה מתונה של כ-3.5% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד, בעוד הגידול המתוכנן בתקציב עמד על 7.4%. עם זאת, בחשב הכללי מציינים כי מגמת הגידול בהוצאות צפויה להתחזק בחודשים הקרובים.
הפער הבולט ביותר נמצא בין תקציב הביטחון לתקציבים האזרחיים. מתחילת השנה נרשם זינוק של 12.6% בהוצאות מערכת הביטחון, בעוד הוצאות המשרדים האזרחיים דווקא ירדו ב-1.3%. עוד עולה מהדוח כי אומדן התשלומים מקרן הפיצויים מתחילת השנה עומד על כ-8.8 מיליארד שקל, עדות לכך שעלויות המלחמה עדיין נוכחות בתקציב המדינה.
מבחינת החוסך והמשקיע הישראלי, גירעון נמוך ויציב נחשב לבשורה טובה. הוא מפחית את הלחץ על אגרות החוב הממשלתיות, תומך ביציבות השקל ומחזק את מעמדה של ישראל מול סוכנויות הדירוג, גורמים המשפיעים בעקיפין על תשואות הפנסיה, על הריבית במשק ועל עלות המשכנתאות. יחד עם זאת, חלק ניכר מהשיפור בהשוואה השנתית נובע מבסיס נמוך במיוחד ב-2025, ולא רק משיפור מהותי בפעילות הכלכלית. השאלה המרכזית שנותרת פתוחה היא האם היציבות הנוכחית תחזיק מעמד אם המצב הביטחוני יסלים מחדש ויחייב הגדלה מהירה של ההוצאות, מהלך שעלול להחזיר את הגירעון למגמת עלייה מהירה. הגירעון נותר יציב על 3.3% מהתוצר ביולי, כשעלייה חדה בגביית המסים מקזזת גידול מתמשך בהוצאות הביטחון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה