המספרים שפרסם משרד האוצר האמריקאי מצליפים: הגירעון התקציבי של ארצות הברית בשנת הכספים 2026 טיפס ל-1.992 טריליון דולר. זהו הגירעון השלישי בגודלו בכל ההיסטוריה האמריקאית, נתון שמציב את ארצות הברית במקום מביך, בלי מגפה ובלי חבילות חירום באופק.
מדובר בזינוק של כ-12% לעומת 1.775 טריליון דולר בשנה הקודמת. רק שתי שנים רשמו גירעון גבוה יותר: 2020 ו-2021, כששנות הקורונה חייבו את הממשל להזרים טריליונים לכלכלה הקורסת. הפעם, לעומת זאת, אין תירוץ חיצוני. ההכנסות ממסים אפילו שברו שיא.
הפרט המטלטל באמת מסתתר בשורת הריבית. תשלומי הריבית נטו על החוב הציבורי חצו לראשונה בהיסטוריה את רף הטריליון דולר, לעומת 970 מיליארד דולר בשנה שעברה. בחישוב ברוטו, לפני ניכוי הריבית שהממשלה עצמה גובה, האוצר שילם יותר מ-1.3 טריליון דולר ריבית על החוב לציבור, סכום שכבר עוקף את כל תקציב הביטחון האמריקאי.
החוב הלאומי הכולל עומד כיום על כ-40.4 טריליון דולר, יותר מפי שניים מלפני עשור בלבד. כל דולר גירעון חדש מצטרף לערימה שעליה כבר משלמים ריבית גבוהה בהרבה מבעבר, מה שיוצר מעגל שהולך ומחריף.
מס ההכנסה של יחידים הביא לקופת הממשלה יותר מ-2.8 טריליון דולר, עלייה של כ-7%. לעומת זאת, מס החברות דווקא נפל ל-381 מיליארד דולר, כ-70 מיליארד פחות מהשנה שעברה, בין היתר בזכות הקלות המס שהקונגרס אישר בחוק התקציב הגדול שהעביר בשנה שעברה.
שני הסעיפים הגדולים בתקציב, הביטוח הלאומי ומדיקר, ממשיכים לתפוח כמעט מעצמם עם הזדקנות דור הבייבי בום. הביטוח הלאומי האמריקאי בלע כמעט 1.7 טריליון דולר, לעומת כ-1.6 טריליון בשנה שעברה. מדיקר, ביטוח הבריאות לגמלאים, הגיע לכ-1.1 טריליון דולר, לעומת פחות מטריליון קודם לכן. שני הסעיפים האלה נחשבים בלתי ניתנים לקיצוץ מבחינה פוליטית, מה שהופך כל שיחה על צמצום הגירעון לדיון תיאורטי בעיקרו.
הנשיא דונלד טראמפ הציג את המכסים כפתרון הקסם שיקטין את החוב, וגביית המכסים ברוטו אכן שברה שיא השנה. אבל אז הגיע בית המשפט העליון וקבע בתחילת השנה שחלק גדול מהמכסים שהוטלו אינם חוקתיים, מה שחייב את האוצר להחזיר מיליארדי דולרים ליבואנים ולרשתות הקמעונאות. ההכנסה נטו נשחקה בעקבות זאת, אבל הממשל ממשיך להטיל מכסים חדשים בכל זאת.
שר האוצר סקוט בסנט בחר בגישה אופטימית. "המסר שלנו לבעלות בריתנו ולשותפי הסחר שלנו הוא שהצמיחה הגלובלית היא הדרך לטפל בהר החובות הזה," אמר בסנט עוד באוגוסט. הטענה שלו היא שארצות הברית יכולה פשוט "לצמוח" מתוך החוב, כלומר לייצר צמיחה מהירה מספיק שתגדיל את ההכנסות מהר יותר מקצב התפחות ההוצאות.
ספטמבר עצמו הפך את התמונה לחמורה עוד יותר. החודש נסגר בגירעון של 27 מיליארד דולר, היפוך קיצוני מול עודף של 198 מיליארד דולר באותו חודש אשתקד. זו כבר השנה ה-25 ברציפות שבה ארצות הברית מוציאה יותר ממה שהיא גובה. העודף האחרון שנרשם היה רחוק, בשנת 2001.
השוק כבר מגיב. התשואה על אג"ח ממשלתי אמריקאי ל-10 שנים נסגרה סביב 5.1%, אחרי שנגעה בכ-5.3%, הרמה הגבוהה ביותר מזה 24 שנה. התשואה לאג"ח ל-30 שנה מרחפת סביב 5.4%, לאחר שהגיעה לכ-5.7%. כשהממשלה צריכה לגייס כמעט 2 טריליון דולר חדשים מדי שנה, המשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר, וזה מתגלגל ישירות לריבית על משכנתאות ועל הלוואות לחברות, ומכביד על שווי המניות, בעיקר בסקטור הטכנולוגיה. בשנה שעברה ארצות הברית כבר איבדה את דירוג ה-AAA האחרון שלה כשמודי'ס הורידה אותה דרגה. קרנות הפנסיה בישראל, שמחזיקות נתח גדול מנכסיהן בשוק האמריקאי, חשופות ישירות למגמה הזו. שנת הכספים 2027 כבר נפתחה, והפדרל ריזרב בראשות קווין וורש צפוי להכריע על הריבית בהמשך החודש.
הגירעון האמריקאי ממשיך לתפוח ללא בלימה אמיתית באופק, כשהריבית על החוב הופכת לנטל שמעיק יותר ויותר על הכלכלה העולמית כולה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה