צרפת נכנסת הלילה למצב כוננות. מחר (שבת) צפויות להתקיים בין 330 ל-500 הפגנות ברחבי המדינה, באחד מגלי המחאה הגדולים שידעה המדינה בשנים האחרונות. תנועת "האפודים הצהובים", שהשביתה את צרפת בין השנים 2018 ל-2020, חוזרת לרחובות ומצטרפת הפעם לסטודנטים ולאיגודי עובדים שמפגינים כבר שבועות.
הרשויות מעריכות כי בפריז בלבד יצעדו בין 20 אלף ל-40 אלף איש, ובפרברי הבירה עוד 50 עד 100 אלף מפגינים נוספים. ארגוני שמאל קיצוני, שהיו אחראים בעבר על מחאת האפודים הצהובים, מכנים את יום המחאה "יום ההתגייסות החברתית הלאומי" ומדברים על כוונה להוציא כ-120 אלף איש לרחובות הבירה בלבד.
הגורם שמלבה מחדש את זעמם של האפודים הצהובים הוא מחירי הדלק המזנקים, על רקע המלחמה במזרח התיכון. התנועה, שנולדה במקור בעקבות מס שהוטל על דלק, דורשת כעת הקפאת מחירים בתחנות הדלק, החזרת מה שהיא מכנה "רווחי עתק" של חברות הנפט, וקיום משאלי עם יזומים על ידי אזרחים. "אין תיאום בין הקבוצות, אבל כולנו הגבנו באותו אופן כשראינו את האלימות המשטרתית נגד התלמידים", אמר פרנסואה בולו, דמות בולטת בתנועה.
ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו ניסה להקדים תרופה למכה כבר ב-7 באוקטובר, כשהודיע על שחרור 10 מיליון חביות סולר מהמלאי האסטרטגי של צרפת, מהלך שאמור להוזיל את מחיר הליטר ב-12 עד 18 סנט. אלא שבמקביל, הוא מקדם תקציב קיצוצים, בזמן שהמפגינים דורשים בדיוק את ההפך: הגדלת ההוצאה הציבורית.
המתח מורגש היטב גם במשטרה. שר הפנים לורן נונייז הודיע כי רימוני ההלם, שהשימוש בהם הושעה בתחילת החודש לאחר שנער בן 15 איבד את ידו מפיצוץ רימון משטרתי בעיר לנס, עשויים לחזור לשימוש אם יתרחשו "מקרי אלימות עירונית חמורה ביותר". "אם המצב יתדרדר, כל סוגי כלי הנשק לפיזור הפגנות יהיו אפשריים לשימוש", הצהיר השר, והוסיף כי שוטרים וז'נדרמים חייבים להיות מסוגלים להשתמש גם ברובי כדורי גומי ובאקדחי הלם.
הנתונים מהשבועות האחרונים מספרים את עצמם: יותר מ-9,000 עצורים וכאלף פצועים נרשמו במהלך הפגנות התלמידים והסטודנטים, בהם כ-930 שוטרים, 147 מורים ומנהלי בתי ספר ומעל מאה תלמידים. בפריז אסר מפקד המשטרה פטריס פור על המסלול שביקשו הסטודנטים, מכיכר הרפובליקה לכיכר הקונקורד, מתוך חשש ל"סיכון רציני" שהם יתערבבו עם תהלוכת האפודים הצהובים והאיגודים, שתצעד מכיכר האופרה לכיכר הבסטיליה.
ראש הממשלה לקורנו הקצין את הטון בימים האחרונים: "זה כבר לא נראה כמו תנועת סטודנטים, אלא תנועה של אלימות עירונית", אמר, בטענה כי 200 מתוך 3,700 בתי הספר במדינה חווים "מקרים של אלימות מתמשכת, שלעתים קרובות מבוצעת על ידי אנשים מחוץ לבתי הספר". הנשיא מקרון, מצדו, טען השבוע כי הדרישות "הלגיטימיות" של התלמידים "מנוצלות למטרות פוליטיות".
גם בתוך המשטרה עצמה יש מרד שקט. איגוד השוטרים הודיע כי יתבע את הממשלה "על סיכון חייהם של אחרים". בהודעת האיגוד נכתב: "לאחר האמפתיה שהפגינה כלפי המפגינים והגישה הקונסטרוקטיבית של ראש המדינה, אנו עומדים כעת בפני הוראות מעורפלות, פקודות סותרות ורטוריקה ריקה. בשטח, המציאות שונה מאוד: שוטרים מבודדים, נבגדים וננטשים, חשופים לאלימות ולנקמה".
ההפגנות מתרחשות חצי שנה לפני הבחירות לנשיאות בצרפת, והן כבר הפכו לכדור פוליטי. ז'אן-לוק מלנשון ומפלגתו, המשתייכת לשמאל הקיצוני, מואשמים בליבוי המחאות, בעוד מארין לה פן נתפסת כמי שמצדדת בעמדת המשטרה. ביום שלישי האחרון, לפי נתוני האיגודים, יצאו לרחובות צרפת כ-480 אלף בני אדם, מספר שרק מחדד את גודל הסערה שצפויה מחר.
הערים פריז וליון מוגדרות כזירות המרכזיות למחאה, כשגם המשטרה וגם המפגינים, לפי הדיווחים, נערכים לאפשרות ממשית של התפרצות אלימה. בשעות הקרובות יתבהר האם מדובר באירוע חד פעמי, או בפתיחתו של גל מחאה ממושך שישבש את השגרה בצרפת כפי שקרה בשנות האפודים הצהובים הראשונות.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה