עצמאים ופרילנסרים בישראל מתמודדים עם אתגר שלא קיים אצל שכירים: הכנסה שיכולה לקפוץ מ-40 אלף שקל בחודש ל-15 אלף בחודש שאחריו, כשההוצאות הקבועות של הבית נשארות זהות בדיוק. מדריך פיננסי מקיף שפורסם לאחרונה מציע כלים מעשיים להתמודדות עם התופעה, שנוגעת לפי ההערכות למאות אלפי משקי בית בישראל.
הבעיה המרכזית, כך עולה מהמדריך, היא שרוב המשפחות מנהלות את התקציב לפי ממוצע שנתי, בזמן שאף חודש בודד אינו באמת ממוצע. הפתרון המוצע הפוך מהאינטואיציה: בונים את התקציב לפי החודש החלש ביותר, לא לפי הממוצע. השיטה המעשית היא לפרוס את 12 החודשים האחרונים, לסדר אותם מהנמוך לגבוה, ולקחת את החודש השלישי או הרביעי מהתחתית כ"רצפת הכנסה" שעליה נבנות ההתחייבויות הקבועות של הבית.
בזוגות שבהם צד אחד שכיר והשני עצמאי, ההמלצה היא לחלק את התפקידים לפי מידת הוודאות. המשכורת הקבועה של השכיר אמורה לממן את ההוצאות הקבועות: משכנתא, חינוך, ביטוחים וחשבונות. ההכנסה המשתנה של העצמאי מקבלת את התפקידים הגמישים, כמו חיסכון והשקעות. כך חודש חלש בעסק פוגע בקצב החיסכון בלבד, ולא מסכן את תשלום המשכנתא.
כשההוצאות הקבועות גדולות מהמשכורת הקבועה, ממליץ המדריך להגדיר לעצמאי "רצפת השתתפות" חודשית קבועה, שמושלמת מחשבון העסק גם בחודשים חלשים, מתוך כרית עסקית ייעודית. בנוסף, מומלץ להפריד לחלוטין בין סיכוני העסק לנכסי המשפחה, ולהימנע משעבוד הדירה או ערבות של בן הזוג השכיר להלוואות עסקיות, גם במחיר ריבית גבוהה יותר.
המדריך מתייחס גם לתרחיש נפוץ אחר: מכירת עסק שמייצרת סכום כסף גדול בבת אחת. הכלל הראשון במקרה כזה הוא תקופת צינון של שלושה עד שישה חודשים, שבה כל הכסף יושב במכשירים סולידיים ונזילים כמו קרן כספית או מק"מ, בלי החלטות גדולות. בתקופה הזאת מומלץ לפגוש רואה חשבון או יועץ מס, שכן מכירת עסק או מניות ממוסה במס רווח הון בשיעור של 25% לבעל מניות רגיל ו-30% לבעל מניות מהותי, לפני מס יסף.
כלי מרכזי נוסף שמוצג במדריך הוא "סולם נזילות", שיטה שמחלקת את הכסף לשכבות לפי מועד השימוש הצפוי. שכבת הבסיס היא עו"ש לתפעול שוטף, מעליה קרן כספית נזילה יומית לחירום, מעליה פיקדונות ומק"מ שמבשילים במדורג, ובקומה העליונה אגרות חוב לכסף שמועד השימוש בו רחוק. לפי המדריך, מבנה כזה יכול להוסיף כ-7,000 עד 9,000 שקל בשנה בהשוואה להחזקת כל הכסף בעו"ש ובפיקדון יומי, בלי לוותר על זמינות.
סוגיה נוספת שנבחנת היא פיזור כספים בין בנקים ובתי השקעות. במדריך מודגש כי בישראל אין ביטוח פיקדונות פורמלי כמו בארצות הברית או באיחוד האירופי, כך שכסף בפיקדון או בעו"ש הוא למעשה הלוואה לבנק. לעומת זאת, ניירות ערך כמו מניות, אג"ח וקרנות כספיות מוחזקים בנפרד מנכסי הבנק ונשארים בבעלות הלקוח גם בתרחיש קיצון. עם זאת, המערכת הבנקאית הישראלית מתוארת כיציבה ומפוקחת בהידוק יוצא דופן, כך שההסתברות לקריסת בנק נמוכה מאוד.
המדריך גם מתייחס למצב שבו ההכנסה המשפחתית יורדת בחדות, למשל עקב פיטורים או האטה בעסק. הצעד הראשון המומלץ הוא מיפוי מהיר של ההוצאות הקבועות מול המשתנות וחישוב "קצב השריפה" החדש. הקיצוצים מומלץ לבצע במדרגות, מהקל אל הכבד: תחילה מנויים וביטוחים כפולים, אחר כך בילויים והזמנות אוכל, ורק בסוף התחייבויות גדולות כמו רכב שני. שלושה דברים, לפי המדריך, מוגנים גם בתקופה קשה: ביטוחי בריאות וחיים, הפקדות פנסיה בסיסיות ותשלומי חובות בזמן.
לגבי משפחות עם כמה מטרות חיסכון במקביל, כמו קרן חירום, דירה, חיסכון לילדים ופנסיה, ממליץ המדריך על סדר פעולות מדורג במקום פיזור שוויוני. תחילה כרית פתיחה קטנה של חודש הוצאות, אחר כך ניצול מלוא ההטבות של קרן ההשתלמות דרך המעסיק, שבה על כל שקל שהעובד מפריש המעסיק מוסיף בדרך כלל שלוש פעמים יותר, בתוספת פטור ממס רווחי הון. רק לאחר מכן פונים לחיסול חובות יקרים ולבניית קרן חירום מלאה, ובסוף לחלוקה בין המטרות הגדולות לפי אופק הזמן של כל אחת.
הכלים הפיננסיים שהוצגו במדריך, ובראשם סולם הנזילות והבניית תקציב לפי החודש החלש, מיועדים לסייע למשפחות ולעצמאים לשמור על שליטה בכסף גם בתקופות של תנודתיות בהכנסה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה