משרד האנרגיה והתשתיות ורשות המים מסרו הודעת עדכון לפיה משק המים בישראל חזר ליציבות מלאה, לאחר שבועות של משבר חריג שנגרם מפריחת אצות מיקרוסקופיות בים התיכון. על פי ההודעה, אספקת המים לכלל התושבים ולמגזר החקלאי נמשכת כסדרה וללא כל הגבלה. עם זאת, מתחת לפני השטח המשבר עדיין רחוק מלהיפתר, ומדובר בעיקר בהצלחה תפעולית להתמודד עם בעיה שהשורש שלה עדיין לא טופל.
הבעיה החלה כשפריחת אצות שהגיעה מכיוון חופי מצרים גרמה לעלייה חדה בעכירות מי הים התיכון. האצות סתמו את מערכות הסינון במתקני ההתפלה, ובשיא המשבר רק מתקן אחד מתוך שישה, זה שבחדרה, המשיך לפעול באופן מלא וסדיר. מתקני ההתפלה באשקלון ובאשדוד הושבתו כמעט לחלוטין, בעוד המתקנים בפלמחים, שורק א' ושורק ב' פעלו באופן חלקי בלבד, מחשש שהפעלה מלאה תחסום גם אותם.
כדי לגשר על הפער באספקה, הגבירה חברת מקורות משמעותית את השאיבה מהכנרת ומאות קידוחים ברחבי הארץ. השילוב הזה, יחד עם תפעול דינמי של מתקני ההתפלה שעדיין פועלים, הוא שאיפשר לשמור על רציפות האספקה גם בשיא המשבר. בהודעה הרשמית צוין כי "לקראת סוף השבוע, עם הירידה הצפויה בצריכה הפרטית, תמשיך חברת מקורות במילוי מסיבי של המאגרים הארציים במטרה להבטיח מענה מלא ויתירות מרבית לקראת השבוע הבא".
הצעד הבולט ביותר שננקט כדי להילחם באצות עצמן היה ניסוי כימי שבוצע מול חופי אשקלון. מטוסי ריסוס פיזרו בים חומרים המכילים נחושת, בניסיון למוסס את האצות המיקרוסקופיות שממשיכות לסתום את מסנני ההתפלה. הפעולה בוצעה באישור הוועדה הבין-משרדית, שבראשה עומד המשרד להגנת הסביבה, ובה שותפים גם משרד הבריאות, משרד הכלכלה, משרד הביטחון, משרד התיירות ומשרד התחבורה.
בפועל, תוצאות הניסוי טרם פורסמו לציבור, למרות שברשות המים העריכו בתחילה כי הן יתקבלו תוך יומיים. גורם המכיר את הנושא טען כי הניסוי לא הניב בשורות משמעותיות. במקביל, פועלות כיום לפחות חמש קבוצות מחקר שונות המנסות למצוא פתרון לבעיית האצות, במרוץ נגד הזמן. במקביל להיערכות המדעית, הוחלט במשרד האנרגיה לרכוש מלאי ייעודי של ממברנות עבור מתקני ההתפלה, מתוך הבנה שהבעיה עלולה להימשך זמן רב. לפי הערכות, מדובר באלפי ממברנות שיאפשרו החלפה מהירה במקרה שמתקנים נוספים ייחסמו. הרכישה תמומן על ידי המדינה, בעקבות הבנות שהושגו בין מנהל רשות המים חזי ליפשיץ למנהלי מתקני ההתפלה.
בעקבות הטיפול הכימי בים, הכריז משרד החקלאות וביטחון המזון על איסור דיג זמני באזור הטיפול, החל מאשקלון ועד גבול רצועת עזה, למרחק של עשרה קילומטרים מערבה מקו החוף. האיסור נכנס לתוקף עד השביעי בספטמבר, בעקבות המלצת משרד הבריאות שקבע כי קיימת בשלב זה אי ודאות באשר לזהות האצות ולהשפעות הטיפול הכימי שבוצע. במשרדים הדגישו כי מדובר בצעד זהירות בלבד, ולא בסיכון שהוכח בפועל. משרד הבריאות הבהיר כי ניתן לצרוך ללא חשש דגים המשווקים לציבור, וכי חופי הרחצה פתוחים ומותרים לשהייה.
נקודה שחוזרת ועולה בכל ההודעות הרשמיות היא שאיכות מי השתייה כלל לא נפגעה. מי הברז בטוחים לחלוטין לשתייה ולשימוש ביתי, והמשבר כולו נוגע לחלק ההתפלה של המערכת ולא למים שכבר מגיעים לצרכן. יחד עם זאת, במשרד האנרגיה קראו לציבור "לנהוג בצורה יעילה ואחראית בשימוש במים", קריאה חריגה יחסית שמעידה על כך שברשויות עדיין רואים במצב עדין, גם אם הוא נשלט.
השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא לא אם אספקת המים תישמר, אלא כמה זמן ייקח למצוא פתרון אמיתי לבעיית האצות. עד אז, משק המים הישראלי ממשיך לתפקד בזכות גיבוי משולש, מתקני התפלה חלקיים, הכנרת וקידוחי מים, ולא בזכות פתרון של ממש למקור הבעיה. אם האצות ינועו צפונה ויגיעו גם לאזור חדרה, המתקן היחיד שפועל כרגע במלואו, מצב האספקה עלול להסתבך מחדש. עד אז, כל העיניים נשואות לתוצאות הניסוי הכימי מול חופי אשקלון ולניטור הסביבתי המתמשך, שיקבעו אם ישראל מצאה דרך אמיתית להתמודד עם התופעה, או שמדובר רק בפתרון זמני לבעיה שעוד תחזור.
משרד האנרגיה ורשות המים ימשיכו לפרסם עדכונים שוטפים ככל שיתקבלו תוצאות הניטור והניסויים הכימיים בים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה