שיעור האקדמאים מכלל דורשי העבודה זינק ב-46% בתוך ארבע שנים בלבד, כך עולה מדוח דופק שוק העבודה לחודש אוגוסט שפרסם שירות התעסוקה. באוגוסט 2022 עמד שיעורם על 14% מכלל דורשי העבודה, ואילו באוגוסט 2026 הוא כבר הגיע ל-20.5%, זאת בשעה ששיעור האבטלה הכללי במשק נותר נמוך במיוחד ועומד סביב 3% בלבד.
העלייה החדה בשיעור האקדמאים המובטלים אינה תופעה חדשה אלא מגמה רב-שנתית שנמשכת ומחריפה. הנתונים מראים עלייה עקבית משנה לשנה: 14% באוגוסט 2022, 16.7% באוגוסט 2023, 19% באוגוסט 2024, 19.6% באוגוסט 2025, ולבסוף 20.5% באוגוסט השנה. גם בתוך שנת 2026 עצמה נרשמה עלייה הדרגתית: 18.6% במאי, 19.7% ביוני, 20.3% ביולי ו-20.5% באוגוסט.
אחד הגורמים המרכזיים לתופעה הוא האבטלה הגוברת בקרב מפתחי תוכנה. מספר דורשי העבודה מתחום פיתוח התוכנה וניתוח היישומים עלה ב-6.4% תוך חודשיים בלבד, מ-8,350 ביוני ל-8,900 באוגוסט. מדובר בענף שנחשב עד לא מזמן למבטחה כלכלית בטוחה, אך גל הפיטורים שפוקד אותו בשנים האחרונות משאיר עוד ועוד אקדמאים ללא עבודה.
נתוני שירות התעסוקה חושפים תופעה רחבה יותר, שמכונה בקרב הגורמים המקצועיים "החלשת החזקים". בבחינה לפי אשכולות חברתיים-כלכליים, שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הגבוהים (8 עד 10) עלה מ-16.8% באוגוסט 2023 ל-20.6% באוגוסט השנה. במקביל, שיעור דורשי העבודה מהאשכולות הנמוכים (1 עד 3) דווקא ירד, מ-41.2% ל-37% באותה תקופה. כלומר, האבטלה מצטמצמת בקרב האוכלוסיות החלשות ומתרחבת דווקא בקרב האוכלוסיות המבוססות יותר.
חלק מהעלייה בנתוני אוגוסט מוסבר גם בתופעה עונתית מוכרת, של מה שמכונה "מפוטרי הקיץ" ביישובים החרדיים. מדובר במורות ועובדי חינוך שנשלחים לקבל דמי אבטלה בתקופת החופש הגדול כדי לחסוך בשכרם, ומוחזרים לעבודה עם פתיחת שנת הלימודים. תופעה זו משנה זמנית גם את הפילוח המגדרי של דורשי העבודה: מספר הנשים דורשות העבודה עלה מ-96.2 אלף ביולי ל-97.9 אלף באוגוסט, כך ששיעורן מכלל דורשי העבודה טיפס מ-56.8% ל-58.5%. הנתון הזה צפוי לרדת בחזרה לרמה של כ-54% באוקטובר, לאחר שהמורות יחזרו למקומות העבודה.
מכיוון שתופעת מפוטרי הקיץ בסגל הזוטר באקדמיה פחתה משמעותית בשנים האחרונות, ההשפעה העונתית מורגשת בעיקר במגזר החרדי. בדוח נרשמה עלייה של כ-7.9% במספר דורשי העבודה החרדים, מ-15 אלף ל-16.1 אלף. העליות הגבוהות ביותר נרשמו בבני ברק, בשיעור של 13.8%, במודיעין עילית עם 9%, באלעד עם 8.8%, ובביתר עילית עם 6.8%. מנגד, בקרב דורשי עבודה מהחברה הערבית נרשמה דווקא ירידה של כ-4.3%, ובקרב יהודים לא חרדים לא נרשם שינוי משמעותי. ירידות בולטות נרשמו גם ביישובים נצרת (7.6%-), שפרעם (7.5%-), כרמיאל (6.6%-), בת ים (4%-) ועכו (3.6%-).
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, ציינה כי נתוני אוגוסט משקפים מגמה חיובית של התייצבות וחזרה לשגרה בשוק העבודה, אך הבהירה שתמונה מלאה ונקייה מהשפעות הקיץ תתקבל רק לאחר עונת החגים.
לצד העלייה המדאיגה בשיעור האקדמאים המובטלים, יש גם סימנים מעודדים בשוק העבודה הכללי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודש יולי עמד מספר המשרות הפנויות על כ-152.4 אלף, עלייה של כ-2.6 אלף משרות לעומת החודש הקודם. לאחר ניכוי עונתיות עמד המספר על כ-148 אלף משרות פנויות. יחס ההיצע לביקוש עמד ביולי על כ-0.81, כלומר כארבע משרות פנויות על כל חמישה דורשי עבודה, יחס כמעט זהה למצב ששרר לפני המלחמה. עיקר הביקוש למשרות מתרכז בענפי הבינוי, התעשייה, המכירות והשירותים, ענפים שנפגעו קשות במהלך המלחמה וכעת מציגים סימני התאוששות ברורים.
השאלה המרכזית שמעסיקה כלכלנים היא האם מגמת "החלשת החזקים" תימשך גם בחודשים הקרובים, או שמדובר בתופעה זמנית שקשורה לגל הפיטורים בהייטק ובענף התוכנה. אם המגמה תתמיד, ייתכן שהיא תחייב את קובעי המדיניות לבחון מחדש את ההנחה הרווחת שהשכלה אקדמית מבטיחה הגנה מפני אבטלה, הנחה שעמדה בבסיס מדיניות התעסוקה הישראלית במשך עשורים.
שיעור המובטלים בעלי תואר אקדמי ממשיך לטפס בישראל, במגמה שהופכת את שוק העבודה המקומי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה