בחולצת פולו שחורה ומאבטח יחיד, ישב לו גדי איזנקוט על כיסא נמוך בחצר פאב בירושלים. מסביבו התקבצו כארבעים איש, חלקם עם בירה בכוסות חד פעמיות, כולם בוחרים פוטנציאליים שהוא מקווה למשוך לרשימתו. בצד השני של החצר התקיים באותו הערב פסטיבל מחול יפני, וקולו הנמוך של איזנקוט נאלץ להתחרות בשירה היפנית שבקעה מהרמקולים.
זו לא הייתה אירוע בחירות רגיל. איזנקוט, יו"ר מפלגת ישר, בחר להשקיע את זמנו לא בהתקפות על יריבים או בהבטחות רועשות, אלא בשיחה שקטה יחסית על מה שיקרה אחרי הבחירות. הקמפיין שלו, כך נראה, מנסה להיבנות דווקא על השקט הזה, לא על הרעש שמאפיין את שאר המערכה.
אבל השקט הזה לא מנע ממנו להיכנס להתכתשות חריפה ברשתות החברתיות. בערב יום הכיפורים פרסם איזנקוט פוסט שבו תקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו על האחריות לטבח השבעה באוקטובר. הפוסט, שנועד ככל הנראה לחדד את המסר הפוליטי שלו, פתח גל תגובות זועם שהציף אותו מכל הכיוונים.
צילום: בנימין נתניהומאות גולשים מיהרו להזכיר לאיזנקוט את עברו כרמטכ"ל, ובמיוחד את המדיניות שהוביל של "צבא קטן וחכם". הגולש איתן גולדמן כתב לו בחריפות: "גדי אתה היית אחד ממובילי הקונספציה של צבא קטן וחכם, אל תטיף לאף אחד, תסיק מסקנות בעצמך ותלך הביתה". גם אושרי סרויה לא חסך ביקורת: "אתה הבאת את השבעה באוקטובר. דגלת בצבא קטן וחכם ופיטרת המון אנשי קבע, אל תשחק אותה צופה מהצד ומטיף מוסר. אתה לא ראוי להיות ראש ממשלה".
התגובות לא נעצרו שם. קרין מנדלסון תקפה בחריפות דומה: "אתה דאגת שיהיה צבא קטן, על מה בדיוק אתה מדבר? אמא של הקונספציה זה אתה. אם אתה חושב שאנחנו לא היינו ולא יודעים ולא רואים, אתה טועה". גם רפאל אלקיים ואבי קאין הצטרפו לגל הביקורת בתגובות סרקסטיות שהופנו כלפי איזנקוט ומפלגתו.
הביקורת הזו מציבה את איזנקוט במקום לא נוח. מצד אחד הוא מנסה להציג את עצמו כאלטרנטיבה ביטחונית רצינית לנתניהו, איש צבא לשעבר שיודע במה מדובר. מצד שני, דווקא ההיסטוריה הצבאית שלו כרמטכ"ל, ובפרט המדיניות של צמצום כוח האדם והמעבר לצבא "קטן וחכם", היא נקודת התורפה שהמבקרים בוחרים לתקוף שוב ושוב, במיוחד כשמדובר בטענות שהמדיניות הזו תרמה לכשל הביטחוני של השבעה באוקטובר.
בינתיים, בשטח, הקמפיין ממשיך להתנהל בקצב שקט. מקריית מלאכי ועד ירושלים, איזנקוט בוחר להתמקד פחות בהתכתשויות היומיומיות של מערכת הבחירות ויותר במה שהוא מכנה "היום שאחרי", תפיסה שמנסה להבטיח לבוחרים יציבות ותכנון עתידי במקום התלהמות. השאלה אם האסטרטגיה הזו תצליח להתגבר על הביקורת שרודפת אותו מהעבר הצבאי שלו, נותרת פתוחה.
ככל שהבחירות מתקרבות, נראה שהוויכוח על עברו הביטחוני של איזנקוט רק מתחזק, והוא צפוי להמשיך וללוות אותו לאורך כל המערכה, גם אם הוא עצמו מעדיף להתמקד בעתיד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה