אלמוג כהן: "השמאל הישראלי הוא החיה הכי גזענית בטבע"

"השמאל, לפחות מה שנשאר ממנו, הישראלי הוא החיה הכי גזענית בטבע", כתב כהן ברשת. "מדברים עם כולם, אבל לא עם הערבים". בהמשך דבריו לא חסך כהן את השנינות וצייץ: "סך הכול לשבת עם תומכי ארגון הטרור חמאס, לא ביג-דיל".

העקיצה של כהן לא נולדה בוואקום. היא הגיעה בתזמון מדויק, ממש בסמוך לפרסום עמדתה הרשמית של הרשימה המשותפת, שבה הכריזה כי היא "מוכנה לשיתוף פעולה פוליטי לכינון ממשלה אלטרנטיבית" שתציג "חלופה אמיתית" ותתחייב ל"שינוי מהותי של המדיניות הגזענית של הממשלה הנוכחית". הרשימה המשותפת אף הציבה דרישה מפורשת: ממשלה "שתפעל להכרה בזכויות הציבור הערבי ולסיום הדרתו ונציגיו מהמערכת הפוליטית".

בהודעה שפרסמה הרשימה המשותפת היא גם התגאתה בהישג האלקטורלי שלה ובקולות שגרפה מקרב הציבור היהודי. "ההישג הזה מוכיח שהציבור שלנו עומד איתן על זכויותיו ואינו מוכן להתפשר עליהן", נמסר. "גם אלפי היהודים הדמוקרטים שהצביעו לרשימה המשותפת הוכיחו שיש ציבור שמוכן לשחות נגד זרם הגזענות ומאמין בדרך של שלום, שוויון ושותפות".

ההצעה הזו העמידה את מנהיגי האופוזיציה, גדי איזנקוט, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, במלכוד פוליטי לא פשוט. לפי נתוני האמת שפרסמה ועדת הבחירות המרכזית, גוש הימין והקואליציה בראשות נתניהו מוביל בבירור עם 53 מנדטים, בעוד גוש השמאל נותר עם 48 מנדטים בלבד.

המשמעות המספרית ברורה: בלי 19 המנדטים של המפלגות הערביות, הכוללים 12 מושבים לרשימה המשותפת ו-7 מושבים לרע"ם, אין לאופוזיציה שום דרך ריאלית להקים קואליציה חלופית ולהפיל את נתניהו. בדיוק על הפער הזה ועל ההתחבטות הציבורית של ראשי הגוש ביקש כהן לשים את האצבע.

סגן השר לא הסתפק בציון העובדות היבשות, אלא בחר להטיח האשמה ישירה בגוש השמאל על צביעות. לדבריו, מדובר בגוש שמוכן "לדבר עם כולם" כשזה נוגע לשיתופי פעולה פוליטיים, אבל נמנע במכוון מהכרה פומבית ומלאה בשותפות עם המפלגות הערביות, חרף התלות המספרית המוחלטת בהן.

הביטוי שבו השתמש כהן, "לא ביג-דיל", נועד להדגיש את הטענה שלו: לשיטתו, אם גוש השמאל באמת מוכן לשבת עם תומכי ארגונים כמו חמאס כדי להרכיב קואליציה, אז כל הטענות על "קווים אדומים" מוסריים הן בגדר הצגה בלבד.

למה זה חשוב

הוויכוח חושף את המבוי הסתום הפוליטי הנוכחי: לפי נתוני ועדת הבחירות המרכזית גוש הימים מחזיק 53 מנדטים מול 48 לאופוזיציה, ובלי 19 המנדטים של המפלגות הערביות אין לגוש השינוי דרך ריאלית להפיל את הממשלה. המשמעות לקורא הישראלי היא שהרכב הממשלה הנוכחי צפוי להמשיך, וכל ניסיון לשינוי תלוי בוויכוח הפוליטי והציבורי סביב שיתוף פעולה עם המפלגות הערביות.

בשלב זה לא פורסמה תגובה רשמית מצד ראשי הרשימה המשותפת או מגוש השינוי לדברי כהן. נראה שהוויכוח הציבורי סביב שיתוף הפעולה האפשרי בין האופוזיציה למפלגות הערביות רק מתחיל, וסביר להניח שהנושא ימשיך להסעיר את השיח הפוליטי בימים הקרובים, ככל שהניסיונות להרכיב ממשלה חלופית יתקדמו או ייתקעו.