שלוש מילים בלבד הספיקו למוטי לייטנר כדי לתאר את ליל הבחירות שלו. יו"ר מפלגת הציבור החרדי פרסם ציוץ ובו ציטט את הפסוק ממגילת מיכה, "כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי", בניסיון להפוך תבוסה מוחצת לכותרת של התחלה חדשה. מאחורי המילים הנשגבות מסתתרת מפלה פוליטית חריפה, שמצטרפת לרעידת אדמה אמיתית במגזר החרדי כולו.
המספרים לא משאירים מקום לפרשנות. מפלגתו של לייטנר, שקמה כאלטרנטיבה למפלגות החרדיות הוותיקות ודגלה בגיוס חרדים שאינם לומדים בישיבות, בשילוב לימודי ליבה ונשים ברשימה, קיבלה כ-6,998 קולות בלבד, כ-0.24% מכלל המצביעים. גם מפלגת צבע שחור, שולית בהרבה בתודעה הציבורית, עקפה אותה. בבני ברק, עיר הבירה החרדית, זכה לייטנר ל-509 קולות בלבד, פחות מחמישית ממה שקיבל איתמר בן גביר באותה עיר.
במהלך הקמפיין הופעל על לייטנר לחץ כבד לפרוש מהמרוץ, מתוך חשש שמפלגתו תגרור קולות מגוש הימין בלי לעבור את אחוז החסימה. הוא בחר להישאר במרוץ, ואף כשהמדגמים הראשונים הראו תוצאה קטסטרופלית, מיהר להצהיר כי "הערב הזה הוא תחילתו של דרך ארוכה" וכי המפלגה שברה את "מחסום הפחד". בפועל, מחסום הפחד נותר על כנו, ואחוז החסימה רחוק כמרחק שמיים וארץ.
אבל הכישלון של לייטנר הוא רק פרט קטן בתמונה גדולה הרבה יותר דרמטית: ההתרסקות של ש"ס. מהמפלגה שהחזיקה 11 מנדטים בכנסת היוצאת, אריה דרעי מוביל כעת רשימה שעומדת על שישה או שבעה מנדטים בלבד, לפי התוצאות החלקיות. מדובר באובדן של כמעט 100,000 קולות, מ-392,964 קולות בבחירות 2022 לכ-257,898 קולות בלבד הפעם, המספר הנמוך ביותר שקיבלה המפלגה מאז 2019.
צילום: אריה דרעיהנתונים האזוריים חושפים קריסה בכל חזית. בשדרות צנחה התמיכה מ-12.06% ל-7.20%, בנתיבות מ-42.50% ל-28.70%, באופקים מ-23.12% ל-14.65%. גם המעוזים החרדיים המובהקים לא ניצלו: בבני ברק ירדה ש"ס מ-30.17% ל-25.03%, באלעד מ-49.62% ל-39.11%, בביתר עילית מ-30.83% ל-20.95%. אפילו ברכסים, שנחשבת למעוז יציב, נרשמה שחיקה מ-47.46% ל-43.71%. אברהם ובר, איש המספרים של יהדות התורה, תיאר זאת במילה אחת: "מטורף".
בעקבות המפלה, עולות בתוך ש"ס קריאות גלויות להדיח את דרעי. סביבת הרב יצחק יוסף, המכונה "מנהיגה הרוחני" של המפלגה מאז ה"סולחה" עם דרעי לפני כחודשיים וחצי, מתחילה לפי דיווחים לתכנן מהלך של ממש: קודם כינוס דחוף של מועצת החכמים לדון בכישלון, ובהמשך דרישה שהרב יוסף יהפוך רשמית לנשיא המועצה. בסביבתו נשמעת האמירה החדה: "הקונספציה של דרעי קרסה. הניסיון שלו לקרוץ גם לציבור המסורתי וגם לחרדים כשל".
שני כשלים מרכזיים מוזכרים כמקור לקריאות ההדחה. הראשון, הערכת איום שגויה: במפלגה סימנו את איתמר בן גביר כגורם המרכזי לזליגת קולות, בעוד שבפועל האיום האמיתי הגיע מכיוון בנימין נתניהו והליכוד. השני, זניחת הבסיס: הקמפיין התמקד בחיזור אחר הציבור המסורתי והפריפריה, בעוד הבייס החרדי המסורתי של המפלגה הוזנח כמעט לגמרי. גם ניסיון מאוחר להציג את חיבור משפחות ש"ס לצה"ל, שהגיע רק סמוך לבחירות, לא הצליח לעצור את הדימום.
זקן חברי מועצת חכמי התורה, הרב משה מאיה, ניסה לשוחח עם דרעי כדי לברר את נסיבות הכישלון, אך יו"ר ש"ס לא נענה לשיחה. במקביל, יהדות התורה נהנתה ממגמה הפוכה לגמרי: גידול במספר הקולות, שמיוחס בעיקר לפעילות נמרצת בשטח של הגר"ד לנדו והגרמ"ה הירש, בניגוד לאגודת ישראל שלא קיימה כינוסים דומים.
עוד מהדיווחים
בסביבת הרב יצחק יוסף נמסר: "הרב יוסף התגייס למערכת הבחירות מבלי שקיבל את התפקיד, התוצאות הוכיחו שהציבור רוצה שהרבנים יקבלו כוח"
למה זה חשוב
קריסת ש"ס מ-11 מנדטים לכדי שישה או שבעה עשויה לשנות את מאזן הכוחות בכנסת הבאה ואת זהות מי שמייצג את הציבור החרדי במשא ומתן הקואליציוני. מאבק הכוחות הפנימי בין דרעי לסביבת הרב יצחק יוסף יכול להשפיע על עמדת המפלגה בנושאים כמו חוק הגיוס וסבסוד מעונות יום, שנוגעים ישירות לאזרחים.
למרות הקריאות הרועשות להדחה, מי שמכיר את מנגנון המפלגה מעריך שמעמדו של דרעי אינו באמת מתערער. אין בסיעה מחנה אופוזיציוני מאורגן, אין יורש ממתין בתור, ומוקדי הביקורת מגיעים בעיקר מחברי כנסת לשעבר שנעדרים מהבמה הפוליטית כבר שנים. כל עוד דרעי לא יחליט בעצמו לפרוש, נראה שגם מפלה היסטורית של 100 אלף קולות לא תספיק כדי להזיז אותו מהכיסא.
הכישלון הכפול, של ש"ס המתרסקת ושל לייטנר שלא הצליח להציע לה תחליף, מותיר את הציבור החרדי בלי אלטרנטיבה פוליטית ברורה, בדיוק ברגע שהוא הכי כועס.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה