סוף עידן בפרנקפורט. נשיאת הבנק המרכזי האירופי, כריסטין לה-גארד, הודיעה כי תפרוש מתפקידה באופן מוקדם, בתאריך 7 בפברואר 2027. מדובר בפרישה של תשעה חודשים לפני המועד הרשמי לסיום כהונתה, שהיה אמור לחול באוקטובר אותה שנה.
ההודעה אושרה רשמית על ידי הבנק המרכזי האירופי ביום חמישי. המוסד, ששוכן בפרנקפורט שבגרמניה, לא פרסם פרטים נוספים על נסיבות העיתוי המדויק, אך ההכרזה שמה קץ לחודשים ארוכים של שמועות וספקולציות שרחשו סביב עתידה של לה-גארד.
לה-גארד מכהנת בתפקיד הבכיר ביותר בכלכלת גוש האירו מאז נובמבר 2019. בשמונה שנותיה בתפקיד היא הובילה את הבנק דרך כמה מהמשברים הכלכליים הקשים ביותר שידעה אירופה בעשורים האחרונים: משבר הקורונה, ולאחריו גל האינפלציה שפרץ בעקבות המלחמה באוקראינה ומחירי האנרגיה שהרקיעו שחקים. בתגובה היא הובילה את מחזור העלאות הריבית האגרסיבי ביותר בתולדות הבנק המרכזי האירופי.
העיתוי של הפרישה אינו מקרי. היא מגיעה דווקא בתקופה שבה הכלכלה האירופית שוב ניצבת בפני אתגרים: לחצים אינפלציוניים מתחדשים, מחירי אנרגיה גבוהים וסימני האטה בצמיחה. הבנק נדרש שוב לאזן בין הצורך לרסן את יוקר המחיה לבין החשש מפגיעה קשה בכלכלה הריאלית, ולה-גארד בוחרת לעזוב בדיוק בנקודת הזמן הרגישה הזו.
לאן היא הולכת? לפי דיווחים, לה-גארד עשויה להתמנות ליו"ר הפורום הכלכלי העולמי, הגוף שעומד מאחורי כנס דאבוס היוקרתי. המינוי טרם אושר רשמית, אך מועצת הפורום צפויה להתכנס בתחילת נובמבר, ועיתוי פרישתה המוקדמת מהבנק המרכזי עשוי לפנות לה את הדרך בדיוק בזמן.
התזמון מעורר שאלות. פרישה תשעה חודשים לפני תום הקדנציה הרשמית, במקביל לדיווחים על תפקיד חדש ויוקרתי שממתין בקנה, מצטיירת פחות כהחלטה פתאומית ויותר כמהלך מתוכנן מראש. השאלה הנשאלת היא האם ההחלטה להקדים את העזיבה נועדה פשוט לפנות מקום לקריירה הבאה, בזמן שהבנק המרכזי האירופי נותר בלי הנהגה ברורה בדיוק כשהוא הכי זקוק לה.
זהות המחליף עדיין לא ידועה, אבל השמות שעולים כבר מצביעים על כיוון. בין המועמדים הבולטים מוזכרים קלאס קנוט, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של הולנד, ופבלו הרננדס דה קוס, לשעבר נגיד הבנק המרכזי של ספרד. שני השמות מזוהים עם גישות שונות למדיניות מוניטרית, וזהות הנבחר תשפיע ישירות על הכיוון שאליו יפנה הריבית בגוש האירו בשנים הקרובות.
חשוב להבהיר: החלטות הריבית בבנק המרכזי האירופי אינן מתקבלות בידי הנשיא לבדו, אלא במועצת הנגידים כולה. לכן לא צפוי שינוי מיידי במדיניות המוניטרית רק בעקבות הודעת הפרישה. עם זאת, השווקים כבר מתחילים לתמחר את חוסר הוודאות. תשואות האג"ח הממשלתיות עם מח"מ קצר באירופה עשויות לנוע בהתאם להתקרבות מועד המינוי החדש, והשאלה המרכזית שתעמוד על הפרק היא האם המחליף ימשיך את הקו הנוקשה בלחימה באינפלציה, גם במחיר פגיעה בצמיחה, או יבחר בגישה מתונה יותר.
בשלב זה, הבנק המרכזי האירופי לא פרסם לוח זמנים לתהליך בחירת הנשיא הבא. ההכרעה הסופית מצויה בידי מועצת האיחוד האירופי, ותהליך המינוי צפוי להימשך חודשים, תוך לחץ ציבורי ותקשורתי הולך וגובר ככל שמתקרב ה-7 בפברואר 2027.
כריסטין לה-גארד תעזוב את אחד התפקידים המשפיעים ביותר בכלכלה העולמית באמצע סערה כלכלית, ומי שיחליף אותה יצטרך להחליט מיד באיזו דרך ללכת.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה