ישראל תספק לגרמניה דלק סילוני בעקבות משבר הורמוז

ישראל תעביר לגרמניה דלק סילוני, לאחר שברלין פנתה בבקשת סיוע על רקע המשבר במצר הורמוז. שר החוץ גדעון סער הודיע על המהלך הערב לשרת הכלכלה והאנרגיה הגרמנית, קתרינה רייכה, במהלך ביקור מדיני שקיים בברלין. זהו צעד חריג שממחיש כיצד המשבר הביטחוני-אנרגטי הגלובלי מעצב מחדש גם את שיתופי הפעולה הדיפלומטיים של ישראל.

הבקשה הגרמנית לסיוע בדלק סילוני ובגז טבעי הגיעה לירושלים בימים האחרונים. שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן הנחה את גורמי המקצוע במשרדו לבחון את הנושא בחיוב. בדיקה שערך מנהל הדלק במשרד העלתה כי קיימים בישראל עודפי ייצור של דלק סילוני הניתנים לייצוא. המהלך סוכם בין כהן לסער, ותיאום המטענים יבוצע ישירות מול בתי הזיקוק בישראל.

במשרד האנרגיה הובהר כי אפשרויות הייצוא ייבחנו בכפוף להמשך המצב הביטחוני הנוכחי. הסתייגות זו אינה פרוצדורלית בלבד: ישראל עצמה מצויה בסביבה ביטחונית מורכבת, ולכן כל החלטה על ייצוא משאבי אנרגיה חייבת להתחשב בצורכי המדינה פנימה לפני שנותרים עודפים לשוק החיצוני.

מדוע גרמניה נזקקת לדלק סילוני ישראלי? הרקע הוא שילוב של לחצים גיאופוליטיים שהתגברו בחודשים האחרונים. לפי דיווחים, רוסיה מתכננת לעצור את הזרמת הנפט מקזחסטן לגרמניה דרך צינור "דרוז'בה". מהלך כזה יפגע ישירות בבית הזיקוק PCK, הממוקם כ-100 קילומטרים מברלין, ושמספק 90% מהבנזין, הדלק למטוסים ודלק החימום לבירה הגרמנית, לשדות התעופה שלה ולאזור כולו. במילים אחרות, אספקת הדלק לברלין תלויה בצינור רוסי אחד, ואותו צינור עשוי להיסגר.

ההשלכות כבר ניכרות גם בשוק התעופה. חברת "דויטשה לופטהנזה" הודיעה שתבטל מספר קווים אירופיים ו-20,000 טיסות קצרות טווח שתוכננו עד אוקטובר, כדי לחסוך בדלק סילוני. חברות תעופה ברחבי אירופה מתמודדות עם מחסור פוטנציאלי ומחירים גבוהים יותר בעקבות המתיחות הצבאית בין ארה"ב וישראל לאיראן ואיומי הסגירה על מצר הורמוז, שדרכו עוברת כמות ניכרת מייצוא הנפט העולמי.

בביקורו בברלין ציין סער בהערכה את הקשר ההדוק בין ישראל וגרמניה בתחומי הכלכלה והאנרגיה, בהובלת משרדה של רייכה. מבחינה דיפלומטית, זהו מסר מחושב: ישראל מציגה את עצמה כשותפה אמינה, לא רק כנמענת תמיכה, אלא כמדינה שיכולה לתרום לאנרגיה ולביטחון האנרגטי של אירופה ברגע משבר.

ההיבט הגיאואסטרטגי של המהלך הזה חורג מעסקת הדלק עצמה. ישראל, שנהנית בשנים האחרונות מממצאי גז טבעי משמעותיים בים התיכון, הפכה לשחקנית אנרגטית עם פוטנציאל ייצוא. כעת, כש**משרד האנרגיה והתשתיות** מודיע שייבחן גם דרכים לסייע לגרמניה בנושא הגז הטבעי, מדובר בהרחבה מדורגת של שיתוף הפעולה מעבר לדלק הסילוני - ובצעד שעשוי לעצב את יחסי האנרגיה בין שתי המדינות לטווח ארוך.

השאלה המעשית שנותרת פתוחה היא הלוגיסטיקה: מה היקף העברה שיאפשרו עודפי הייצוא, כיצד יבוצע השינוע, ובאיזה מסגרת חוזית ומחירים. תיאום המטענים אל מול בתי הזיקוק הישראליים עדיין לפנינו, וכך גם הבחינה של אפשרויות הגז הטבעי.

בשורה האחרונה, המהלך הזה הוא תזכורת ממשית לכך שמשברי אנרגיה גלובליים יוצרים הזדמנויות גיאופוליטיות חדשות, ישראל בוחרת לנצל אותן, וברלין, שמצאה את עצמה חשופה להפתעה לתלות בצינור רוסי בודד, נזקקת לשותפות אמינה אחרת.