נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (שישי) מצביעים על שני כיוונים סותרים לכאורה בשוק הדיור: מדד מחירי הדירות עלה ב-0.3% במרץ 2026, לאחר חודשיים רצופים של ירידות קלות - אך המחיר הממוצע של דירה ברבעון הראשון של 2026 עמד על כ-2.33 מיליון שקל, ירידה של 1.6% לעומת הרבעון הרביעי של 2025, שבו נרשם מחיר ממוצע של 2.37 מיליון שקל. במקביל, מדד המחירים לצרכן עלה ב-1.2% באפריל 2026 לעומת מרץ, עם עליות חדות בפירות טריים ובתחבורה.
עלייה חודשית זו של 0.3% במחירי הדירות היא הראשונה מזה שלושה חודשים. לפניה נרשמו שתי ירידות קלות של 0.1% כל אחת, שהגיעו בעצמן אחרי עליות של 0.6% בנובמבר 2025 ו-0.8% בדצמבר 2025. מדובר אפוא בתנודתיות מתונה יחסית סביב ציר כמעט ישר, ולא במגמה חד-כיוונית. בהשוואה שנתית - פברואר-מרץ 2026 לעומת פברואר-מרץ 2025 - מחירי הדירות ירדו ב-1.2%.
הפילוח הגיאוגרפי חושף פערים ניכרים בין המחוזות. ברמה החודשית, הובילה תל אביב את העליות עם זינוק של 1.2%, ואחריה ירושלים עם 0.4% וחיפה עם 0.1%. לעומתן, במחוז המרכז נרשמה ירידה של 0.2% ובמחוז הצפון ירידה של 0.1%, ואילו הדרום נותר ללא שינוי. ברמה השנתית, התמונה מתהפכת חלקית: ירושלים מובילה עם עלייה חדה של 4.2%, ואחריה מחוז הצפון ב-1.6% וחיפה ב-0.7%, בעוד תל אביב דווקא רשמה ירידה שנתית של 3.5% והמרכז ירד ב-2.9%.
ממצא מעניין במיוחד נוגע לדירות החדשות ולהשפעת תוכניות הסבסוד הממשלתיות. מדד מחירי הדירות החדשות עלה ב-0.4% בחודש - אך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ציינה במפורש כי בניכוי עסקאות שנעשו במסגרת תוכניות בתמיכה ממשלתית, כגון "מחיר למשתכן", "מחיר מטרה" ו"דירה בהנחה", המדד לדירות חדשות דווקא ירד ב-0.3%. המסקנה שעולה מהנתונים: העסקאות המסובסדות מעלות את מדד מחירי הדירות החדשות, לא מורידות אותו. ברמה השנתית, מחירי הדירות החדשות ירדו ב-3.8%.
לצד נתוני הדיור, מדד המחירים לצרכן לאפריל 2026 הציג עלייה חדה של 1.2% - בהתאם לצפי האנליסטים, אם כי מעט מתחת לתחזית הממוצעת של 1.3% שנאספה בסקר בלומברג. האינפלציה השנתית - השינוי ב-12 החודשים האחרונים - עומדת על 1.9%, נתון הנמצא בתוך טווח יעד האינפלציה שבנק ישראל קבע: בין 1% ל-3%.
הסעיפים שהובילו את עליית המחירים באפריל היו פירות טריים, שעלו ב-7.8%, ותחבורה, שעלתה ב-4.9%. עליות נוספות נרשמו בסעיפי תרבות ובידור (3.4%), הלבשה והנעלה (2.4%) ותחזוקת הדירה (0.5%). הירידה היחידה הבולטת נרשמה בסעיף הבריאות, שירד ב-0.1%. מדד מחירי חומרי הבנייה עלה אף הוא ב-1.3% באפריל, עם עלייה חריגה של 13.8% במוצרי איטום ו-4.1% במוצרים אחרים מבטון. לעומת זאת, מחירי מוצרי מתכת ירדו ב-2.6% ומחירי מחשבים ומכשור אלקטרוני ירדו ב-1.8%.
שוק השכירות ממשיך להציג לחץ מחירים משמעותי. שוכרים שחידשו חוזה רשמו עלייה שנתית של 2.6% בשכר הדירה, ואילו שוכרים חדשים - אלה שנכנסו לדירה שפונתה בידי שוכר קודם - שילמו יותר ב-3.6%. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדגישה כי שיעורים אלה מהווים קירוב לשיעור השנתי, שכן רוב השוכרים תחת חוזה פעיל אינם חשופים לשינויי מחיר במהלך תקופת החוזה.
גורמי שוק הון מעריכים כי ייסוף השקל יהווה גורם ממתן בחודשים הקרובים. החטיבה הפיננסית של בנק הפועלים צופה ירידה חדה בציפיות לאינפלציה בעקבות פרסום מדד אפריל, לרמה נמוכה מ-2%, בהשפעת ייסוף השקל ומחירי הנפט הנמוכים. בית ההשקעות מיטב הוריד את תחזית האינפלציה ל-12 החודשים הבאים ל-2.4%, ואילו בלידר שוקי הון סבורים שהייסוף יתמוך בהאצת קצב הורדות הריבית של בנק ישראל. מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, צופה שמדד יוני ירד ב-0.1%, ובסיכום שנת 2026 תעמוד האינפלציה על 2.1%-2.2%.
הנתונים שפורסמו היום מציבים תמונה מורכבת: שוק הדיור מראה עלייה חודשית בודדת שאינה מהווה עדיין מגמה ברורה, המחיר הממוצע הכלל-ארצי עדיין נמוך מרמתו לפני שנה, ותוכניות הסבסוד הממשלתיות מפעילות בפועל לחץ כלפי מעלה על מדד מחירי הדירות החדשות. ביחס לאינפלציה הכללית, הנתונים נמצאים בתוך היעד, אולם ייסוף השקל והאטה אפשרית בפעילות הכלכלית הם שיקבעו את כיוון ריבית בנק ישראל בחודשים הקרובים.
הנתונים מצביעים על שוק דיור שמתאזן לאט, כשהפרשי המחירים בין המחוזות - ועלייה חדה בירושלים לעומת ירידה בתל אביב - מעידים על שינוי אפשרי בדפוסי הביקוש.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה