בפעולה נדירה, רשות ניירות ערך הורתה לחברת לוזון אנרגיה לדווח לבורסה על משבר שהחברה בחרה שלא לחשוף מיוזמתה. הדיווח שפורסם לאחרונה חושף כי פרויקט הדגל של החברה, הקמת תחנת הכוח "דוראד 2", נמצא בסכנה ממשית. ובלב הסיפור: מחלוקת עם חברה ממשלתית על דמי שכירות שעלולה להרוס עסקה של מיליארדים.
הסיפור מתחיל בקרקע. תחנת הכוח דוראד 2 אמורה להיבנות על קרקע שבבעלות שתא"א, שירותי תשתיות אילת-אשקלון, חברה ממשלתית. החוזה הקיים קובע דמי שכירות של 4 מיליון שקל בשנה, ותוקפו עד 2038. כשלוזון אנרגיה ביקשה להאריך את החוזה ל-25 שנה נוספות כדי להבטיח מימון בנקאי לפרויקט, שתא"א ניצלה את הבקשה כדי לפתוח את כל ההסכם מחדש. הדרישה שהוצגה: קפיצה לדמי שכירות של 120 מיליון שקל בשנה, החל מינואר 2027. זינוק של פי 30.
בלוזון אנרגיה לא מסתירים את עמדתם. החברה הגדירה את הדרישה "קיצונית ובלתי סבירה". אלא שהגדרות לא מספיקות כשיש דד-ליין ממשי מתקרב: הסגירה הפיננסית מול בנק הפועלים חייבת להתבצע עד סוף יוני 2026. זאת, משום שהבנק דורש חוזה שכירות יציב ל-25 שנה ממועד ההפעלה המתוכנן של התחנה, 2032, כדי לאשר את המימון. בלי הסכם שכירות מוסכם - אין בנק, אין פרויקט.
מה שמחריף את המצב הוא העיתוי. לפני שבועיים בלבד השקיע עמוס לוזון 560 מיליון שקל כדי להגדיל את החזקתו בדוראד ל-33.75%. ההשקעה בוצעה, על פי הדיווחים, בהסתמכות ישירה על פרויקט ההמשך. כלומר, הוא שפך חצי מיליארד שקל לתוך חברה שהנכס המרכזי שלה נמצא כעת בסימן שאלה גדול.
נקודה נוספת שמוסיפה מורכבות: שתא"א היא גם בעלת מניות גדולה בדוראד עצמה. כלומר, אחת הצדדים במחלוקת היא גם שותפה בפרויקט. ניגוד העניינים הזה הוא חלק ממה שמקשה על הפתרון - כי שתא"א מצד אחד צריכה לרצות שהפרויקט יצליח, אך מצד שני מנצלת את מעמדה כבעלת הקרקע כדי להוציא תנאים אגרסיביים.
העובדה שהדיווח לבורסה נכפה על ידי רשות ניירות ערך מעלה שאלות בפני עצמה. מדוע לוזון אנרגיה לא בחרה לדווח מיוזמתה על סיכון שכה מרכזי לפעילות החברה? רשות ניירות ערך, שפיקחה על הנושא, החליטה כי מדובר במידע מהותי שמשקיעים חייבים לדעת עליו. העובדה שהחברה לא הגיעה לאותה מסקנה בעצמה מעוררת תהיות לגבי שקיפות.
מעמוס לוזון עצמו לא נמסרה תגובה עד כה. לוזון אנרגיה לא פרסמה כל הצהרה בנוגע לדרכים שבהן היא מתכוונת לפתור את המחלוקת עם שתא"א, ולא הוכרז על הליך גישור, בוררות או פנייה לבית המשפט.
מה צפוי כעת? המשמעות הפרקטית ברורה: לוזון אנרגיה צריכה להגיע להסכמה עם שתא"א בתוך כמה חודשים, או שהפרויקט כולו יתמוטט. שתי האפשרויות הפתוחות הן מו"מ מחודש שיגיע לפשרה כלשהי, או פנייה משפטית שתאריך את הסיפור בהרבה מעבר לדד-ליין של יוני. ברקע עומדת שאלה עקרונית לגבי ניהול תשתיות אנרגיה בישראל: עד כמה חברה ממשלתית יכולה להשתמש במעמדה כבעלת קרקע כדי לגרוף תנאים שנחשבים, לפחות על ידי הצד השני, לבלתי סבירים לחלוטין.
לוזון אנרגיה מתמודדת עם שעון עצר של שבועות ספורים כדי להציל השקעה של מיליארדים, כשהסיכוי לפתרון תלוי ברצון הטוב של חברה ממשלתית שתמריציה אינם פשוטים לפענוח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה