חברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות פרסמה את תוצאותיה לרבעון הראשון של 2026, וההתחלה לשנה החדשה לא יכלה להיות טובה יותר מבחינה עסקית. ההזמנות זינקו ב-28% לכ-8.15 מיליארד שקל, הרווח הנקי קפץ ב-23% ל-334 מיליון שקל, והמכירות צמחו ב-7% לכ-5 מיליארד שקל. צבר ההזמנות הכולל עומד על כ-76.4 מיליארד שקל - כ-24 מיליארד דולר - גידול של כ-14% תוך שנה.
הנתונים מרשימים במיוחד על רקע הנסיבות. החברה הגיעה לתוצאות אלה למרות גיוס מילואים נרחב ושיבושים משמעותיים שנגרמו במהלך מבצע "שאגת הארי". יו"ר רפאל, פרופ' יובל שטייניץ, אמר עם פרסום הדוח כי "רפאל פותחת את שנת 2026 עם רווח שיא לרבעון". לדבריו, המערכות המתקדמות מבית רפאל "ממשיכות למלא תפקיד מרכזי במשימות הביטחון המורכבות וביכולתה של ישראל להגן על אזרחיה ולתקוף את אויביה".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, הסביר כי הגידול בהזמנות אינו נובע מ"מגה עסקאות" בודדות, אלא מריבוי של עסקאות בינוניות במגוון תחומים. בין הבולטות ניתן למנות את מערכת מעיל רוח וטילי הספייק, שמבוקשים מאוד בצבאות זרים. תורג'מן ציין גם שנתון יצוא בולט לטובה: לראשונה חלקו של היצוא הגיע ל-63% מסך מכירות החברה, מבלי לפגוע במכירות לצה"ל. "ברמה הדולרית, המכירות צמחו ב-24%, קבלת ההזמנות ב-48%, והרווח הנקי גדל ב-43%", אמר תורג'מן.
אך לצד הנתונים המרשימים, תורג'מן שלח אזהרה חריפה לכיוון הממשלה. החוב של משרד הביטחון לרפאל, בגין ציוד שרכש ועדיין לא שולמה תמורתו, הגיע לכמעט 7 מיליארד שקל. "החוב של מדינת ישראל אלינו הגיע לשיא של כל הזמנים", אמר. "זאת אינה תעודת כבוד למדינת ישראל שלא משלמת בזמן, ואני מקווה שהאוצר יכריע בקרוב על מועד העברת הכספים לתשלום". דבריו מצטרפים לאמירות דומות שהשמיע לאחרונה גם מנכ"ל אלביט מערכות, שאף הוא עלה על חובות משרד הביטחון לחברה.
אתגר נוסף שמעיק על רפאל, כמו על כלל היצואנים הישראלים, הוא ייסוף השקל ביחס לדולר ולאירו. תורג'מן הסביר את עוצמת הפגיעה בצורה ישירה: "אם בעבר הייתי מקבל 3.7 שקל על כל דולר, עכשיו אני על 2.7. זו שחיקה גדולה". לדבריו, בשילוב עם עליית שכר בשקלים, מדובר בתמונת מצב קשה שדורשת התערבות של הממשלה ובנק ישראל. "אם יצליחו לתקן זאת, צפויה לנו שנה טובה מאוד", הוסיף.
בנוסף לדוחות הכספיים, תורג'מן שיתף פרטים על פיתוחים טכנולוגיים בחברה. לגבי מערכת הלייזר "אור איתן", שפרסומים שונים ציינו כי עדיין אינה מבצעית במלואה, הוא הבהיר כי "זו מערכת רבת עוצמה שנועדה להיות חלק ממערכת ההגנה של כיפת ברזל". לדבריו, מדובר במערכת שמיועדת להגנה על אזור שלם מטווחים ארוכים, ולא כמערכת ניידת הנעה עם כוחות בשטח. "צה"ל הזמין את הגרסה הטקטית המותקנת על רכב קרבי וכעת מצטייד", אמר. בנוסף, תורג'מן גילה כי רפאל נמצאת בפיתוח מתקדם של מיירטים קינטיים קטנים וזולים שנועדו לתת מענה לאיום הרחפנים, "כולל כאלה עם סיבים אופטיים".
בחזית הכוח האנושי, רפאל המשיכה לגדול גם מבחינת עובדים. ברבעון הראשון קלטה החברה כ-500 עובדים חדשים, וכיום מועסקים בה כ-11,000 עובדים. קבוצת רפאל כוללת כ-40 חברות בישראל וברחבי העולם, ופעילות הקבוצה תורמת אף היא לתוצאות הכוללות.
שאלת ההנפקה הציבורית של רפאל עולה שוב על הפרק. שטייניץ ותורג'מן שניהם ציינו את הצורך להפוך את רפאל לחברה ציבורית כדי לשמר את יכולותיה התחרותיות בשוק הגלובלי. תורג'מן הסביר כי כיום רפאל, כחברה ממשלתית, משלמת מס חברות של 23%, לעומת שיעורים נמוכים בהרבה שמשלמות חברות כמו אלביט מערכות הפועלות תחת חוק עידוד השקעות הון. בנוסף, יכולתה של רפאל לגייס הון ולרכוש חברות נחותה מזו של חברות ציבוריות. עם זאת, אין עדיין החלטה ממשלתית בנושא. לגבי שאלת המיזוג עם התעשיות הביטחוניות האחרות בישראל, תורג'מן שלל את הרעיון בתוקף: "התחרות ביננו חשובה, אלו הנהלות שונות, דרכי פעולה שונים, זה גורם לנו להיות חדים ויעילים".
בחודש הבא תשתתף רפאל בתערוכת יורוסאטורי היוקרתית בצרפת, כשנתיים לאחר שהורחקה ממנה ברגע האחרון בהחלטה פוליטית של נשיא צרפת עמנואל מקרון. "אנחנו מגיעים בכוח מלא", הצהיר תורג'מן, "דואגים לתערוכה גדולה של רפאל. אני יכול רק להביע צער מהמקרה שמנעו מאיתנו להציג". האם הממשלה תיענה לדרישת המנכ"ל ותזרים תשלומים לסגירת חוב השיא - זו השאלה הפתוחה שתקבע במידה רבה את הביצועים הפיננסיים של רפאל עד סוף השנה.
הצמיחה המרשימה של רפאל בפתיחת 2026 מדגישה את הביקוש הגובר למערכות ישראליות בעולם, אך חוב המדינה, ייסוף השקל ושאלת ההנפקה ייקבעו את גבולות הצמיחה בהמשך השנה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה