רשות החשמל פרסמה היום (חמישי) לשימוע ציבורי מתווה לטיפול בתקלת גבייה חמורה שנמשכה כחמש שנים: חברת החשמל לא גבתה את "התעריף המערכתי" מבעלי מערכות סולאריות על גגות, וכך נצבר חוב של כ-65 מיליון שקל. לפי המתווה, חברת החשמל תישא ברוב העלות, אך חלק ממנה יושת על כלל הצרכנים.
מדובר בתעריף שנקבע כבר בשנת 2018 בהחלטת מליאת רשות החשמל, ונועד לכסות את השימוש של בעלי הגגות הסולאריים בתשתיות רשת החשמל הארצית. בפועל, עומד התעריף כיום על 9.09 אגורות לכל קילו-ואט-שעה שנצרך. למרות שההחלטה על הגבייה התקבלה לפני כמעט ארבע שנים, חברת החשמל לא גבתה בפועל, מאחר שנדרשה לפתח מערכות מחשוב שיאפשרו זאת.
על פי ממצאי הבדיקה, מקור התקלה היה כשל מחשובי ותפעולי בתוך חברת החשמל. החברה זיהתה את הליקוי כבר בינואר 2023, אך לא עדכנה את רשות החשמל עליו. בתחילת 2026 ניסתה החברה לגבות את החוב באופן רטרואקטיבי לשנתיים אחורה מבעלי הגגות הסולאריים, מהלך שעורר ביקורת ציבורית רחבה. רשות החשמל למדה על כוונת הגבייה דרך פרסומים בתקשורת, והורתה על עצירתה המיידית.
רשות החשמל מציינת בממצאיה כי "חברת החשמל פעלה ליישם את החלטת רשות החשמל לעניין התעריף המערכתי בעיכוב רב", ומוסיפה כי "החברה הייתה מודעת לכשל הגבייה כבר בינואר 2023, אך לא דיווחה עליו לרשות עד לחשיפת המקרה באמצעי התקשורת". את ההתנהלות הזו מתארת הרשות כ"חמורה" במיוחד. כלומר, חברת החשמל הבינה את הבעיה לאחר שלוש שנים של תקלה, אך לא טיפלה בה שנתיים נוספות.
בחברת החשמל לקחו אחריות על התקלה ומסרו כי היא נגרמה בשל "עומס רגולטורי, תפעולי ומחשובי חריג", שהוחמר לדבריהם בתקופת הקורונה ובמהלך מלחמת חרבות ברזל. החברה ציינה גם כי שינויי אסדרה מקבילים, כמו הגבייה ההדרגתית לפי יכולת הייצור של הגג, דרשו משאבים מחשוביים רבים. בתגובה לפרסום המתווה מסרה חברת החשמל: "החברה בוחנת את כל ההיבטים הרלוונטיים בהחלטה לגבי גביית תשלומי המערכת, ולאחר מכן תקבל החלטה בהתאם".
המתווה שמציעה רשות החשמל מחלק את האחריות לפי תקופות. עבור השנים 2020 עד 2023, חברת החשמל לא תוכל לבצע גבייה רטרואקטיבית כלל ותישא במלוא העלות שנוצרה. עבור התקופה שבין 2023 לאפריל 2025, תישא החברה ב-60% מעלות אי-הגבייה, בהיקף מצטבר של כ-22 מיליון שקל. יתרת העלות, כ-40% ובסך של כ-14 מיליון שקל, תוכר כ"עלות מערכתית" ותושת על כלל צרכני החשמל. רשות החשמל מסבירה כי "השתתפות חלקית זו של הציבור היא צעד הכרחי בניהול סיכונים מול ספק שירות חיוני".
לגבי בעלי הגגות הסולאריים עצמם, המתווה מגביל את הגבייה הרטרואקטיבית לחצי שנה בלבד, במקום שנתיים כפי שתכננה חברת החשמל. כלומר, בעלי הגגות עשויים להידרש לשלם עד מאות שקלים, לא אלפים. כל גבייה רטרואקטיבית תתבצע ללא ריבית ולא הצמדה, בפריסה של עד שישה תשלומים, ובאמצעות חשבונית נפרדת שתישלח בתוך 90 יום ממועד קבלת ההחלטה הסופית. ההסדר כולל גם החזר לצרכנים בהיקף של כ-50 מיליון שקל.
רשות החשמל דורשת מחברת החשמל ליישם שורה של צעדים ארגוניים כדי למנוע הישנות של תקלות דומות. בין הדרישות: הקמת מנגנוני בקרה פנימיים ברמת החטיבות וברמת החברה כולה, הקמת צוותי פיקוח ייעודיים, ושיפור מערכות המעקב אחר יישום החלטות רגולטוריות. רשות החשמל מצידה התחייבה למנות יועץ מערכות מחשוב ולהקים צוות משותף עם חברת החשמל שיעקוב אחרי יישום החלטות מסוג זה.
אירוע הגבייה הרטרואקטיבית נחשב בעייתי במיוחד ברקע מדיניות ממשלתית להרחבת השימוש בגגות סולאריים. משרד האנרגיה פועל לעודד התקנה של לוחות סולאריים, בין השאר בשל מחסור בקרקעות לייצור סולארי רחב-היקף, ומוכן לשלם עבורם סכומים גבוהים בהתחייבויות לטווח של 20 שנה. אי-יציבות רגולטורית, כמו דרישות תשלום בדיעבד, עלולה לפגוע בתמריצים של בעלי גגות להתקין מערכות סולאריות.
המסמך נמצא כעת בשלב שימוע ציבורי, והציבור יוכל להעביר הערות עד 16 ביולי 2026. לאחר מכן תובא ההצעה לאישור סופי במליאת רשות החשמל, שתקבע את ההסדר המחייב.
תקלת הגבייה שנמשכה חמש שנים מגלה פגמים עמוקים בניהול הרגולציה, ומעמידה את חברת החשמל מול חשבון כספי וארגוני כאחד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה