שני משקיעים ותיקים ומוכרים, מארק קובאן ומייקל בארי, השמיעו השבוע אזהרה דומה בהפרש של שעות ספורות. לדבריהם, כל בועת הבינה המלאכותית נשענת על חברה אחת בלבד, יצרנית השבבים אנבידיה. אם החברה תמעד, לדבריהם, הזעזוע יגיע ישירות לתיקי ההשקעות והפנסיה של משקיעים רבים, גם כאלה שמעולם לא קנו מניה בודדת.
קובאן, המשקיע והיזם המיליארדר, כתב ברשת החברתית שלו כי המצב מזכיר לו את התפוצצות בועת הדוט קום בתחילת שנות האלפיים. לדבריו, אנבידיה תפסה את התפקיד שמילא פעם שוק ההנפקות, וכיום היא מזרימה מימון כמעט לכל שחקן מרכזי בתעשיית הבינה המלאכותית, ובכך הפכה לעמוד התווך של השרשרת כולה. "פריצת דרך של מתחרה, או טעות אחת, וכל הדבר הזה יכול לקרוס", כתב קובאן, והוסיף שהמצב "מפחיד".
הרקע לחשש הוא רשת עסקאות ענקית שרקמה אנבידיה בשנה האחרונה, בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, מול חברות כמו OpenAI, מיקרוסופט, קורווייב וחברת הזיכרון הדרום קוריאנית. חלק מהעסקאות בנויות כך שאנבידיה בעצם מממנת את הלקוחות שרוכשים ממנה שבבים למרכזי נתונים. כלומר, החברה מוכרת את המוצר אך גם מזרימה את הכסף שמאפשר את הרכישה, מה שיוצר תלות הדדית עמוקה בין כל חוליות השרשרת.
מייקל בארי, המשקיע שהתפרסם בעקבות הימור מוצלח נגד שוק המשכנתאות לפני משבר 2008, הודיע כי הוא מחזיק בפוזיציית שורט משמעותית נגד מניית אנבידיה. הוא מאמין כי חלק ניכר מהביקוש לשבבים אינו מגיע מלקוחות קצה אמיתיים, אלא ממומן במעגל סגור בין החברות עצמן. גם מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, לא הכחיש את עוצמת התלות. בדיון פנימי הוא התייחס לממים שמתארים את החברה כמי שנושאת על כתפיה את כל כלכלת הבינה המלאכותית, ואמר כי זה "לא רחוק מהאמת".
בדיוק על הרקע הזה נחשפה השבוע דרמה שממחישה את חוסר היציבות בענף. קרן הגידור "סיטואיישן אוורנס", שהקים ליאופולד אשנברנר, חוקר לשעבר של OpenAI, נאלצה למכור את מרבית תיק המניות הממונף שלה לחברת סיטדל, בבעלות קן גריפין. הקרן, שנחשבה לאחת הכוכבות הבולטות של גל השקעות הבינה המלאכותית, ספגה הפסדים כבדים לאחר שהשוק החל לפקפק בקצב ההשקעות בתשתיות הענף.
אשנברנר, בן 25 בלבד, סיים את לימודיו באוניברסיטת קולומביה כמצטיין בגיל 19, לפני שהצטרף לצוות הבטיחות של OpenAI. הוא פוטר מהחברה ב-2024, לטענתו בעקבות חילוקי דעות סביב חששות שהעלה על אבטחת מידע. זמן קצר לאחר מכן הקים את הקרן, שהתבססה על סדרת מאמרים שפרסם ובהם טען כי ההתקדמות המהירה בבינה מלאכותית תחייב הרחבה עצומה של שבבים, זיכרונות, מרכזי נתונים ותשתיות אנרגיה.
התזה הזאת הובילה את הקרן להחזיק פוזיציות גדולות בחברות כמו נביוס, סנדיסק, קורווייב ומיקרון. ארבע המניות צנחו ביותר מ-35 אחוזים במהלך יולי, לאחר שמשקיעים החלו לפקפק ביכולתן של החברות להצדיק את השווי הגבוה שאליו הגיעו. הקרן גם הימרה נגד מניות תוכנה, ובהן אדובי, מתוך הנחה שהבינה המלאכותית תשבש את המודלים העסקיים שלהן. כאשר מניות התוכנה עלו בניגוד לציפייה, ההפסדים רק החריפו, מה שיצר לחץ משני צדי התיק בו זמנית.
היקף נכסי הקרן הגיע בשיאו לכ-45 מיליארד דולר, ולפי דיווחים היא רשמה תשואה מרשימה של 439 אחוזים מתחילת השנה ועד סוף יוני. אלא שהמינוף שסייע לה בעליות הפך לנטל כבד בירידות, וחייב אותה להעמיד ביטחונות נוספים מול הבנקים המלווים, ובהם בנק אוף אמריקה, גולדמן זאקס וג'יי פי מורגן. בסופו של דבר, סיטדל רכשה את החלק בתיק שמומן באמצעות הלוואות בנקאיות, בעוד שהקרן שמרה על יתרת ההחזקות שמומנו מהון לקוחותיה, ואף המשיכה להחזיק בהשקעה הפרטית בחברת אנתרופיק.
מניית אנבידיה, שהפכה לאחת האחזקות הגדולות במדדי המניות המובילים בעולם, ובראשם מדד ה-S&P 500 ומדד הנאסד"ק, ירדה כ-18 אחוזים מהשיא שנרשם במאי. עם זאת היא עדיין רשמה זינוק של פי 13 מאז תחילת 2023, נתון שממחיש עד כמה השוק עדיין מאמין בסיפור. השאלה שמעסיקה כעת את השוק אינה אם ומתי תתפוצץ הבועה, אלא עד כמה החיסכון של כל משקיע ומשקיע, גם דרך קרן פנסיה או קרן השתלמות רגילה, מרוכז סביב חברה אחת בלבד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה