הזינוק במחירי הדלק יקפיץ את מדד אוגוסט, הריבית לא צפויה להשתנות

הבורסה בתל אביב צפויה לפתוח היום במגמה מעורבת עם נטייה לעליות, למרות הנפילות שנרשמו בשווקים האסיאתיים בסוף השבוע. החוזים בוול סטריט מראים עלייה, בעוד הנפט יורד והין היפני מתחזק. המניות הדואליות, ובעיקר מניות הטנק, צפויות לפתוח בירידות בהשפעת המגמה השלילית באסיה, אך מה שקורה בוול סטריט צפוי לגבור על כך במהלך יום המסחר.

ברקע כל זה עומדת שאלת מחירי הדלק, שהפכה בשבועות האחרונים לגורם המרכזי שמעסיק את הכלכלנים בישראל. כלכלני החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים מעריכים כי מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט יעלה בשיעור חריג של 0.9%, בעיקר בשל הזינוק במחיר הדלק, שחצה בתחילת החודש את רף שמונת השקלים לליטר. מחיר הדלק עלה ב8.2% בעקבות שילוב של עליית מחירי הנפט, התייקרות הזיקוק והיחלשות השקל מול הדולר.

בבנק מעריכים כי אם תנועת מכליות הנפט במצר הורמוז תחזור לשגרה, המחיר עשוי לרדת כבר בספטמבר, ומדד המחירים באותו חודש צפוי לרדת ב0.2%. תחזית האינפלציה ל12 החודשים הקרובים נותרה על 2%. במקביל, כלכלני פסגות בית השקעות מעריכים כי מדד אוגוסט יעלה ב1%, בעיקר בשל התייקרות מחירי האנרגיה והתחבורה, כך שהאינפלציה השנתית צפויה לטפס ל1.8%.

נתוני הפעילות הכלכלית בישראל מצביעים על התאוששות ניכרת ברבעון השני. הרכישות בכרטיסי אשראי עלו ב6.1% לעומת הרבעון הקודם, יצוא הסחורות גדל ב19.5% במונחים דולריים והיבוא עלה ב12.1%. חלק משמעותי מהצמיחה נובע משיפור בפריון העבודה, אך הפעילות המואצת עלולה להגביר את הלחצים להעלאות שכר ולהקשות על המשך הירידה באינפלציה.

בנק ישראל, לפי ההערכות, לא צפוי למהר לשנות את הריבית. הריבית הנוכחית נמצאת ב"אזור הנוחות" של הבנק, ואינה פוגעת באופן ניכר בפעילות הכלכלית, למעט השפעתה המצננת על שוק הדיור. השוק מגלם הפחתה מתונה של רבע אחוז עד סוף 2026, לרמה של 3.25%, ובפסגות מעריכים כי יתבצעו שתי הפחתות ריבית במהלך 12 החודשים הקרובים, אך בזהירות, לנוכח האפשרות שהירידה הנוכחית באינפלציה תתגלה כזמנית בלבד. ככל שמועד הבחירות יתקרב, בנק ישראל עשוי אף להעדיף להמתין עד להתבהרות המצב הפוליטי.

תמונה מעניינת עולה מדוח שפרסם בנק ישראל על שוק המט"ח. הרבעון השני של 2026 הותיר את השקל מתחזק ב5.9% מול הדולר וב6.6% מול האירו, בזמן שהדולר דווקא התחזק מול רוב המטבעות המרכזיים בעולם. הכוח המרכזי מאחורי המהלך היו הגופים המוסדיים, שמכירות המט"ח נטו שלהם זינקו ל13.8 מיליארד דולר ברבעון, פי 2.6 מהרבעון הקודם. בנק ישראל עצמו רכש במהלך הרבעון כ1.8 מיליארד דולר נטו, בפעילות שכללה את ההתערבות הראשונה שלו בשוק המט"ח מאז 2022.

מעבר לים, וול סטריט ממשיכה להפגין עוצמה בעיקר במניות הטכנולוגיה. מיקרוסופט שברה שיא בשווי השוק לאחר דוחות חזקים במיוחד, כאשר המניה זינקה ב16% והוסיפה לשווי החברה כ450 מיליארד דולר ביום אחד, העלייה היומית הגדולה ביותר בשווי שוק של חברה אמריקאית שנרשמה אי פעם. אמזון הצטרפה לחגיגה עם זינוק של כ15% לאחר דיווח על האצה בפעילות הענן שלה, וחצתה לראשונה שווי שוק של יותר מ3 טריליון דולר.

מנגד, אפל סיפקה תזכורת לכך שהשוק כבר אינו מסתפק בהבטחות. תחזית חלשה מהצפוי לרבעון הקרוב שלחה את מניית החברה לצניחה של 7.4%, יום המסחר הגרוע ביותר שלה מאז תקופת המכסים. במהלך ארבעה ימי מסחר נמחקו משווי החברה יותר מ500 מיליארד דולר, והיא ירדה למקום השלישי בעולם מבחינת שווי שוק, אחרי שנעקפה על ידי אלפאבית. גם מטא ספגה מכה קודם לכן, לאחר שהזהירה כי תזרים המזומנים החופשי שלה יהפוך לשלילי במחצית השנייה של השנה, והמניה איבדה כ8%.

"נגמרה תקופת הקרדיט", הסבירה אסטרטגית השווקים ויקטוריה פרננדז בהתייחסה לדרישה החדשה של המשקיעים מחברות הבינה המלאכותית. "המשקיעים כבר לא מוכנים להמשיך להאמין בלי הוכחות. מי שלא מציג תשואה על ההשקעות שלו, נענש מיד". במקביל, ענף הקרנות בישראל חווה בחודש יולי גיוסים של כ3.3 מיליארד שקל, כאשר לצד הגיוסים הגדולים לקרנות הכספיות נרשמה בריחה מסיבית של כ5.2 מיליארד שקל ממניות ישראליות, בעיקר דרך קרנות הסל, בזמן שמשקיעים פרטיים דווקא הגדילו חשיפה לשוק המקומי.

המבט קדימה מכוון לימים הקרובים, שבהם יתפרסמו נתוני שוק העבודה האמריקאי, ובהם דוח התעסוקה הרשמי בסוף השבוע. השוק צופה תוספת של כ65 אלף משרות, נתון שיכריע במידה רבה את כיוון תשואות האג"ח והשפעתן על מניות הטכנולוגיה. במקביל, המתיחות במזרח התיכון תמשיך להיות הגורם המרכזי שיקבע את מחירי הנפט, ואיתם את עלות הדלק שממנה מושפע ישירות הצרכן הישראלי.