מחירי הדירות שוב עולים, שכר הדירה לשוכרים חדשים זינק

מדד המחירים לצרכן לחודש יולי עלה ב-0.3%, כך נמסר מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. העלייה החודשית הובילה דווקא לירידה בקצב האינפלציה השנתית, שירדה מ-1.6% ל-1.5% בממוצע ב-12 החודשים האחרונים. בשוק הדיור, שאינו נכלל במדד המחירים לצרכן אך נמדד בנפרד, נרשם שינוי מגמה: אחרי רצף ירידות שנמשך כמה חודשים, מחירי הדירות עלו ב-0.1% בהשוואה חודשית.

מדובר בנתון בעל משמעות, שכן מדד מחירי הדירות ירד ברציפות מאז דצמבר-ינואר, למעט חריגה קלה של עלייה בשיעור 0.4% בפברואר-מרץ. ההשוואה שבוצעה היא בין העסקאות שנרשמו בחודשים מאי-יוני 2026 לבין העסקאות בחודשים אפריל-מאי 2026. עם זאת, בהשוואה שנתית, כלומר מאי-יוני 2026 מול התקופה המקבילה אשתקד, עדיין נרשמה ירידה של 1.5% במדד מחירי הדירות הכללי.

הבדיקה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חשפה גם פערים משמעותיים בין אזורי הארץ. בחודש האחרון נרשמו עליות מחירים בולטות במחוז ירושלים (1.8%), במחוז חיפה (1.5%), במחוז הצפון (0.9%) ובמחוז הדרום (0.7%). לעומת זאת, במחוז המרכז נרשמה ירידה של 1.0% ובמחוז תל אביב ירידה של 0.7%. בהסתכלות שנתית התמונה שונה: ירידות נרשמו במחוז המרכז (4.1%-), במחוז חיפה (1.8%-) ובמחוז תל אביב (1.7%-), בעוד שבמחוז ירושלים, בצפון ובדרום נרשמו עליות.

מחירי הדירות החדשות, שנבחנות בנפרד, עלו ב-0.5% בהשוואה החודשית. שיעור העסקאות שבוצעו במסגרת סבסוד ממשלתי עלה ל-38.4%, לעומת 36.4% בתקופה הקודמת. כשמנטרלים את עסקאות הסבסוד, מדד הדירות החדשות עלה למעשה ב-0.9%. בהשוואה שנתית, מדד מחירי הדירות החדשות ירד ב-2.0%. במבט רחב יותר, של חמש שנים, מחירי הדירות החדשות עלו ב-26.2%, פחות מהעלייה הכללית של 30.6% במחירי כלל הדירות באותה תקופה.

המחיר הממוצע לדירה ברמה הארצית ברבעון השני של 2026 עמד על 2.435 מיליון שקל, עלייה של 3.7% לעומת הרבעון הקודם ועלייה חדה של 7.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. תל אביב ממשיכה להוביל עם המחיר הממוצע הגבוה בישראל, 4.55 מיליון שקל, ואחריה הרצליה עם 3.57 מיליון שקל. בקצה השני של הסולם נמצאת באר שבע עם מחיר ממוצע של 1.23 מיליון שקל בלבד, ואחריה אשקלון וחיפה. בין הערים שרשמו את הזינוק החד ביותר במחיר הממוצע בהשוואה שנתית בולטת אשדוד עם עלייה של 11%, ואחריה תל אביב עם 8.4%.

מעבר לדיור, מדד המחירים לצרכן הכללי הושפע ביולי בעיקר מגורמים עונתיים. עליות המחירים הבולטות ביותר נרשמו בסעיף התחבורה, שעלה ב-1.4%, ובסעיף התרבות והבידור, שקפץ ב-1.1% על רקע עונת הקיץ. מנגד, ירידות עונתיות אופייניות נרשמו בסעיף ההלבשה וההנעלה, שצנח ב-4.6%, ובסעיף הירקות והפירות הטריים, שירד ב-3.5%. ירידות מתונות יותר נרשמו גם בסעיף הריהוט וציוד לבית (0.7%-) ובסעיף שונות (0.4%-).

נתון שממשיך להטריד את מי שמחפש דירה להשכרה הוא שכר הדירה. בקרב שוכרים שחידשו חוזה קיים נרשמה עלייה של 2.6% בגובה השכירות, אך בקרב שוכרים חדשים, כלומר במקרים שבהם התחלף הדייר בדירה, נרשמה עלייה חדה בהרבה של 4.7%. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הבהירו כי השינויים הללו משקפים קירוב לשיעור השינוי השנתי בשכר הדירה, שכן רוב החוזים אינם משתנים במהלך תוקפם, כך שההשפעה האמיתית על השוק מתגלה בעיקר ברגעי החלפת דיירים וחידוש חוזים.

בזירה התעשייתית נרשמה תמונה הפוכה. מדד מחירי תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים ירד ביולי ב-1.2%, בעיקר בשל צניחה חדה של 12% במחירי מוצרי הנפט המזוקק, לצד ירידות במחירי מתכות בסיסיות ורהיטים. גם ללא רכיב הדלק, המדד נותר ללא שינוי בחישוב חודשי, ובחישוב שנתי ירד ב-0.5%. במקביל, מדד תשומות הבנייה למגורים ירד בחודש יולי ב-0.1%, אך בשנה האחרונה עלה ב-3.5%, בעיקר בהשפעת זינוק במחירי שכר העבודה בענף הבנייה, שעלו ב-5.4%.

השאלה המרכזית שנותרת פתוחה נוגעת להמשך. כלכלנים מזהירים כי מדד יולי המתון עלול להטעות, שכן מדד אוגוסט, שיתפרסם באמצע ספטמבר, צפוי להיות גבוה בהרבה בעקבות התייקרות מחירי הדלק, זינוק בביקוש לטיסות ולנופש בעונת הקיץ, והמשך ההתייקרות בחוזי שכירות חדשים. הערכות מדברות על עלייה של 0.6% עד אחוז שלם במדד אוגוסט, מה שעלול להחזיר את האינפלציה השנתית לעלות מעל 2% עד סוף השנה ולהאט את קצב הורדות הריבית של בנק ישראל, שעומדת כיום על 3.5%.