הירידות נבלמו: מחירי הדירות עולים, זינוק בשכר הדירה בחוזים חדשים

מדד המחירים לצרכן לחודש יולי 2026 עלה ב-0.3% לעומת יוני, כך פרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. העלייה החודשית הביאה לירידת קצב האינפלציה השנתי מ-1.6% ל-1.5%, קרוב לגבול התחתון של יעד האינפלציה של בנק ישראל שעומד על טווח של 1% עד 3%.

הנתון המעניין ביותר בפרסום הגיע דווקא מתחום הדיור. מחירי הדירות, שלא נכללים במדד המחירים לצרכן אלא נמדדים בנפרד, עלו ב-0.1% בהשוואה בין העסקאות שנחתמו במאי-יוני 2026 לעסקאות של אפריל-מאי. מדובר בעצירה משמעותית של מגמת הירידה שנמשכה כמעט שנתיים ברציפות, אחת התקופות הארוכות ביותר של ירידת מחירים בשוק הנדל"ן הישראלי בעשור האחרון.

עם זאת, מי שיסתכל על התמונה השנתית עדיין יראה ירידה. בהשוואה למאי-יוני 2025, מחירי הדירות ירדו ב-1.5%, ומחירי הדירות החדשות ירדו אף יותר, ב-2%. כלומר, העלייה החודשית הקלה עדיין לא הצליחה לקזז את הירידות שנרשמו במהלך השנה האחרונה, אך היא כן מסמנת אולי את תחילתו של שינוי כיוון.

הנתונים מגלים תמונה שונה מאוד בין אזורי הארץ. בירושלים נרשמה עלייה חודשית חדה של 1.8%, בחיפה 1.5%, בצפון 0.9% ובדרום 0.7%. לעומת זאת, במחוז המרכז נרשמה ירידה של 1% ובתל אביב ירידה של 0.7%. כלומר, בעוד שבפריפריה השוק מתחזק, במרכז הארץ הביקוש עדיין חלש יחסית.

בזירת השכירות, התמונה ברורה פחות לטובת השוכרים. שוכרים שחידשו חוזה קיים ראו עלייה של 2.6% בשכר הדירה שלהם, בעוד ששוכרים חדשים, כלומר כאלה שנכנסו לדירה שהוחלף בה דייר, ספגו עלייה חדה בהרבה של 4.7%. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסבירים ששיעורי השינוי הללו משקפים בקירוב את קצב השינוי השנתי בשכר הדירה, מכיוון שרוב החוזים לא משתנים במהלך תקופת החוזה עצמה. בסעיף הדיור הכללי במדד נרשמה עלייה חודשית של 0.7%.

מעבר למדד החודשי, פורסמו גם נתוני העסקאות הרבעוניות. ברבעון השני של 2026 עמד המחיר הממוצע הכלל-ארצי לעסקת דירה על כ-2.435 מיליון שקל, עלייה של 3.7% לעומת הרבעון הקודם ועלייה חדה של 7.9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. בין הערים הגדולות, המחיר הממוצע הגבוה ביותר נרשם בתל אביב, כ-4.55 מיליון שקל, והנמוך ביותר בבאר שבע, כ-1.24 מיליון שקל. עליות המחיר הבולטות ביותר בהשוואה שנתית נרשמו באשדוד עם 11%, בתל אביב עם 8.4% ובחיפה עם 6.1%, בעוד שהירידות הבולטות נרשמו באשקלון, בבני ברק ובנתניה.

מעבר לדיור, שאר סעיפי המדד הראו תמונה מעורבת. עליות בולטות נרשמו בסעיף התחבורה עם 1.4%, בהשפעת התייקרות משמעותית בטיסות לחו"ל בעונת הקיץ, ובסעיף התרבות והבידור עם 1.1%. מנגד, ירידות עונתיות אופייניות נרשמו בסעיף ההלבשה וההנעלה שצנח ב-4.6%, ובסעיף הירקות והפירות הטריים שירד ב-3.5%.

השאלה המרכזית כעת נוגעת פחות למדד יולי ויותר למה שצפוי בחודשים הקרובים. אנליסטים בשוק ההון מזהירים שמדד אוגוסט, שיפורסם רק באמצע ספטמבר, צפוי להיות גבוה בהרבה, בין 0.6% ל-1%, בעיקר בעקבות התייקרות משמעותית של הדלק, המשך העלייה במחירי הטיסות והנופש, וכמובן ההתייקרות בחוזי השכירות החדשים בעונת המעברים. בבנק ישראל ובמשרד האוצר כבר מעריכים שהאינפלציה השנתית עשויה לחזור ולעלות מעל 2% עד סוף השנה, מה שעלול להאט את קצב הורדות הריבית שעומדת כיום על 3.5%.

לגבי שוק הדיור, נותר לראות אם העלייה הקלה שנרשמה במאי-יוני היא תחילתה של התאוששות אמיתית, או אירוע חד פעמי בתוך מגמה ארוכת טווח של קיפאון וירידות. הנתונים הבאים, שיתפרסמו בעוד כחודשיים, יתנו תשובה ברורה יותר לשאלה אם שוק הנדל"ן הישראלי אכן שינה כיוון.