תחקיר: מיליוני שקלים מקטאר הועברו לעמותה בחיפה דרך קרן בריטית

כספים שמקורם בקטאר ממשיכים לזרום לעמותה ישראלית בחיפה, כשהם עוברים דרך קרן צדקה הרשומה בלונדון. תחקיר שפורסם חושף כי היקף הכספים במסלול הזה זינק בחדות מאז שנת 2023, וכי מאחורי מבנה ההעברה עומדים שני אחים: עזמי בשארה ומרוואן בשארה.

לפי הנתונים שנחשפו, "האגודה לתרבות ערבית" בחיפה קיבלה בין השנים 2020 ל-2025 תרומות מחו"ל בהיקף של 17.8 מיליון שקלים. מדובר ביותר מ-95% מהכנסות העמותה. רוב הכסף הגיע מקרן צדקה בריטית בשם The Galilee Foundation, שעיקר הכנסותיה מגיעות מקטאר.

עזמי בשארה, חבר הכנסת לשעבר שמתגורר בקטאר מאז שנמלט מישראל במהלך חקירה סמויה שהתנהלה נגדו בחשד לסיוע לחיזבאללה בזמן מלחמת לבנון השנייה, מנהל את "המרכז הערבי למחקר ומדיניות" בדוחא. המרכז מוגדר מוסד פרטי עצמאי, אך תקציבו, העומד על כ-20 מיליון שקלים בשנה, כולל גם מסלול לימודי מוסמך הממומן בעיקרו על ידי ממשלת קטאר.

מהמרכז בדוחא מועברים כספים לקרן הבריטית, שאותה מנהל אחיו של עזמי, מרוואן בשארה, המתגורר באנגליה ומשמש בין היתר פרשן קבוע ברשת אל ג'זירה. מרוואן בשארה הוא יו"ר חבר הנאמנים של הקרן ואחד ממייסדיה. מהקרן בלונדון מועברים הכספים ליעדם הסופי בישראל, ובהם "האגודה לתרבות ערבית". אחותם המנוחה של השניים, ד"ר רוודאת בשארה, הייתה בין מייסדי העמותה ומנהליה.

הנתונים הכספיים מצביעים על עלייה חדה בהיקף ההעברות. בשנת 2022 קיבלה הקרן הבריטית 181 אלף דולר מהמרכז בדוחא. ב-2023 הסכום זינק כמעט פי עשרה, לכ-1.8 מיליון דולר. ב-2024 הוא המשיך לעלות ל-2.1 מיליון דולר, וב-2025 עמד על 1.6 מיליון דולר. בנוסף לכספים המועברים ישירות, מקבלת הקרן הבריטית ריבית מקרן השקעות שנתרמה על ידי אמיר קטאר, ורווחיה משמשים בעיקר למימון תוכנית מלגות לסטודנטים בישראל. תיק ההשקעות של הקרן, ששוויו 2.5 מיליון דולר, כולל גם אגרות חוב של שתי ישויות קטאריות בשליטת האמירות.

למרות מסלול הכסף המתועד, במסמכי "האגודה לתרבות ערבית" המוגשים לרשם העמותות בישראל אינן מופיעות המילים "קטאר" או "המרכז הערבי למחקר ומדיניות". הכספים נרשמים כתרומות מהקרן הבריטית בלבד. תקנות העמותות בישראל מחייבות דיווח על זהות התורם, אך לא על מקורות הכסף העומד מאחוריו, כך שהדיווח על הקרן הלונדונית, ולא על המכון בדוחא, נראה עומד בדרישות הטכניות של הרשם. העמותה, שתקציבה בשנת 2025 עמד על 3.3 מיליון שקלים כשכ-90% ממנו מקורו בתרומות מחו"ל, מגישה את דיווחיה כסדרם ומחזיקה באישור ניהול תקין.

עוד עולה כי העמותה לא דיווחה לרשם העמותות שחבר ועד ומורשה חתימה מטעמה, ד"ר מחמוד מוחארב, משמש גם כעמית מחקר במכון של בשארה בדוחא, המממן את הקרן הבריטית. תא"ל במיל' סימה וקנין-גיל, לשעבר מנכ"לית המשרד לנושאים אסטרטגיים וכיום מנהלת בפועל של מכון ISGAP, התייחסה למבנה ההעברות ואמרה: "זו בדיוק השיטה שבה נוקטים מי שרוצים להעביר כספים ולהישאר מאחורי הקלעים, או לחלופין מי שמעוניין לקבל כספים מבלי להידרש לסוגיות שונות של נראות, שימוש במתווכים".

"האגודה לתרבות ערבית" עוסקת, לפי מסמכי היסוד שלה, בהקמה והפעלה של מועדוני תרבות ובעידוד יצירה תרבותית בישראל. בפועל, פעילותה כוללת ירידי ספרים, מופעים ופסטיבלים, סיורים בכפרים ערבים שנעקרו בשנת 1948 וחלוקת מלגות לסטודנטים ערבים ישראלים על שם האחות המנוחה בשארה. גובה המלגה עומד על 3,000 שקלים, והמקבלים אותה מחויבים להשתתף בסדנאות והרצאות בנושאי זהות והיסטוריה פלסטינית, וכן בפעילות התנדבותית. לפי דוח של הקרן הבריטית, עד השנה שעברה קיבלו כ-1,300 סטודנטים מלגות במסגרת התוכנית, המתוארת בדוח הקרן כ"תוכנית הדגל" שלה. הקרן תומכת גם בגופים נוספים, בהם אוניברסיטת אל קודס, מרכז זכויות האדם עדאלה, המרכז האקדמי הערבי מדה אל כרמל ועמותת הנוער בלדנא.

מקרן גליל ומעמותת "האגודה לתרבות ערבית" לא נמסרו תגובות לפניות בנושא. התחקיר מתפרסם על רקע חקירה ביטחונית מתמשכת בפרשה המכונה "קטארגייט", העוסקת בקשר לכאורה בין יועצים קרובים לראש הממשלה נתניהו ובין קטאר, ומעלה מחדש את השאלה כיצד מוגדרת קטאר במערכת החוקים הישראלית, שכן נכון להיום היא אינה מסווגת כמדינת אויב לפי אף אחד מהחוקים המאפשרים הגדרה כזו.