תעשיית הקפה העולמית נמצאת שוב במתח מול בריסל. רגולציית האיחוד האירופי למניעת כריתת יערות, המוכרת בקיצור EUDR, אמורה הייתה להיכנס לתוקף כבר בסוף 2024, אך נדחתה פעם נוספת, והפעם עד ל-30 בדצמבר 2026. מדובר בדחייה השנייה ברצף, ומי שמרוויח ומפסיד מהסיפור הזה משתנה בהתאם לצד של המתרס.
התקנה, שנחקקה במקור כבר ב-2021, קובעת כי יבואני קפה, קקאו, שמן דקלים, בקר, גומי וסויה לשוק האירופי יידרשו להוכיח באמצעות מעקב גיאוגרפי מדויק שהתוצרת שלהם לא גודלה על אדמה שעברה כריתת יערות אחרי סוף 2020. המטרה המוצהרת: לצמצם פליטות פחמן ולבלום פגיעה ביערות הגשם הטרופיים שבהם גדל חלק ניכר מקפה הערביקה והרובוסטה העולמי.
הדחייה מעוררת תגובות חריפות משני הכיוונים. ארגוני סביבה כמו WWF תקפו את ההחלטה וטענו שמדובר בנסיגה מאחריות כלפי הדורות הבאים, בעוד שחברות ענק כמו נסטלה, מארס ריגלי ופרארו, יחד עם ארגון Rainforest Alliance, פנו בעבר לנציבות האירופית בדרישה למנוע דחייה נוספת, בטענה שהן כבר השקיעו משאבים בהיערכות לתקנה המקורית.
מהצד השני, יושב ראש קבוצת לוואצה האיטלקית טען כי דחייה נוספת הכרחית, משום שחקלאים קטנים במדינות מקור כמו אתיופיה מתקשים לעמוד בדרישות התיעוד המורכבות עקב בעיות בעלות קרקע לא ברורות, מה שעלול להדיר אותם לחלוטין משוק הייצוא לאירופה ולפגוע דווקא במגדלים החלשים ביותר בשרשרת.
המשמעות המעשית לצרכן הישראלי והעולמי עשויה להגיע בעקיפין: בתי קלייה ורשתות קפה שמייבאים פולים מברזיל, וייטנאם ואתיופיה עוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות באירופה, כיוון שכל שינוי ברגולציה שם משפיע על שרשרת האספקה הגלובלית ועלול לבוא לידי ביטוי במחירי הפולים גם מחוץ לאיחוד. בינתיים, הקפה ימשיך לזרום, אך מי שיקבע בסוף מי מגדל אותו, איך ובאיזה מחיר, הוא לא רק טעם הפולים אלא גם הדיו הבירוקרטי שעדיין לא יבש בבריסל.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה